אז עוד שבועיים אני במוסקבה, בדיוק ל-"נובי גוד" או חגיגות הסילבסטר, איך שבא לכם.
מוזר שמישהי שאין לה כל קשר דם לעם הרוסי וסובביו טסה לשם, דווקא בטיסה הראשונה בחייה.
אמנם הייתי בפולין בשליחות מביה"ס אך אני לא ממש מחשיבה את זה כטיול, ואיני זאת שבחרה את יעד הטיסה, אבל אני טסה עם חבורת רוסים (בניהם חבר שלי) אז נראה לי שאסתדר.
זה היה Out of the blue כזה.
חפרתי לחבר שלי שבא לי לטוס, כי הרי סיימתי צבא וסיימתי פסיכומטרי ומגיע לי!
ויום אחד הוא התקשר אלי ושאל אותי אם אני סגורה לגבי טיול לחו"ל.
אמרתי שכן, ברור שכן, הרי לא טסתי בחיים, ואז שמעתי את המשפט המופלא "יופי. *** טסים למוסקבה אז נצטרף אליהם!" 
מפה לשם אין לי כלום למזג האוויר הרוסי הזה, ונשאר ממש מעט זמן אבל אני בטוחה שמתישהו נשלים את הקניות לשם.
בינתיים, מחר יש לו יום הולדת, וקבעתי לנו יום כיף בספא ממש נחמד - אני מקווה שהוא איכותי כמו בתמונות ושווה את הכסף - וקניתי לו בלייזר, מכופתרת וכפפות מעור ב-Zara.
יש לנו טעם דומה אז נשאר לי רק לקוות שקלעתי בול במידות.
הכי מפתיע? שינסתי מתניים ונכנסתי למטבח.
זה היה קשה, מוזר, מטריד ואפשר להגיד שברבע שעה הראשונה רעדו לי הידיים.
בסוף יצאה לי עוגה, ונראית דיי טוב אם אפשר להחמיא לעצמי...
עשיתי עוגת קסמים - שכבת עוגיות אוראו, שכבת גבינה, ושכבת גבינוטלאוראו (גבינה, נוטלה ואוראו).
עדיין לא טעמתי כמובן, אבל לבלילה יש טעם של חלום.
מקווה שהיא לא תימס / תהרס וששמתי סוכר ולא מלח... 
ביום חמישי נלך לחגוג לו עם כל החברים - במסעדה שאנחנו עובדים בה - ונראה לי שאצטרך להכין עוגה גם לשם...
לחברים שלו יש קטע לצחוק עלי שאני לא אוהבת את המטבח ושהדרך ללב שלו זה הבטן.
בשבילו לא אכפת לי, לפעמים יוצא לי טעים ואז זה כיף לקבל מחמאות.
מקווה שלא יצאתי סתומה מדי בפוסט הזה, אני לא ישנה בזמן האחרון בכלל (ועוד חשבתי שאחרי הפסיכומטרי אשן כל היום).
דרך אגב, איך בא לי את השרשרת הזאת משמאל לפוסט שלמות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
