ברגע שפתחתי את מסך העריכה נשכבתי במיטה יחד עם המחשב הנייד. 'הרבה יותר נוח', זה מה שעבר לי בראש. הכי חשוב לי שיהיה לי נוח כשאני פותחת את הנשמה למסך הקר. ופה הכי נוח לי, כנראה. לא במיטה עם המחשב אלא בישראבלוג. אני זוכרת את הפוסט הראשון שלי כאן. עברתי עליו הרבה לפני שפרסמתי אותו, וערכתי אותו מלא גם לאחר מכן. רציתי שזה יהיה מושלם. ידעתי שיש למקום הזה פוטנציאל לתרפיה בשבילי כי תמיד היו לי יומנים בילדות, אבל הריגוש, בתור ילדה בת 12, שגם אחרים יוכלו לדעת מה אני חושבת ומרגישה ועדיין לא יראו מי אני... זה היה מיוחד ומעניין וחדש. אני מקווה שהמקום הזה לא יתפרק כי נצורים כאן הרבה סודות וזכרונות שגם אם בחיים לא ארצה להביט בהם שוב - הם חשובים לי מאוד. בלוגוש שלי, יום הולדת שמח, כיף לי שאתה כאן!