עומס נפשי ומנטלי רציני. אני מרגישה שיש עומס בלימודים שאני לא עומדת בו, עומס בעבודה שבא לי למלא ואני לא יכולה, ועומס בראש המטומטם שלי. אני אף פעם לא מקללת את עצמי, אפילו לא בצחוק, אפילו לא "איזה סתומה אני" או דברים בסגנון... אני מפחדת מזה, אני מפחדת להאמין... אבל הפעם אני אומרת את זה, חד וחלק, ראש מטומטם... כל-כך הרבה דברים עפים לי בראש ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי, כל-כך הרבה מחשבות רעות, מטונפות ומלוכלכות, כל-כך הרבה גועל שבחיים לא חשבתי שיהיה בי. אני מרגישה שלאף אחד לא מגיע אותי... לא בתור בת ולא בתור בת-זוג. אבל אני צריכה משפחה(?) ואני צריכה בן-זוג. בזמן האחרון בא לי ילד. אני יודעת שזה מטומטם, שוב, אבל זה מרגיש כמו משהו שאהיה דווקא ממש טובה בו... מצד שני, לתת אהבה ללא תנאים למישהו... ושלעולם לא יוכל לבוא אליך בטענות כמה דפקת אותו... אני יכולה להתפשר על חתול כרגע.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
