האמת שמאז שחזרתי ללימודים אין לי זמן לנשום. חוץ מימי שישי ושבת, שבהם אני עובדת, בכל שאר השבוע אני לומדת. 3 פעמים במכללה, וכל השאר בבית... הקורסים השנה מאוד קורצים לי - רובם מעניינים ואני מרגישה שאני יכולה להוציא ציונים טובים. משום-מה גם יש לי רצון עז להוציא ציונים טובים. יותר מבשנה א'.אולי זה בגלל שאני גרה לבד, ובאמת יש לי פה את כל התנאים ללמידה אמתית - אין לי פיתויים של טלוויזיה, רעש של המשפחה, לשכב ללמוד במיטה או לצאת החוצה.
אני גרה עם חבר שלי - כשהוא לא בעבודה הוא איתי, והאמת שנראה לי שהסיבה העיקרית לשינוי היא שעכשיו יש לי מקום נורמלי ללמידה. שולחן עבודה, מחשב, כל כלי הכתיבה שאני אוהבת ואפילו יומן. יש לי פה ספרים, ורוב היום האווירה בבית היא שקטה ואפלולית (כשחבר שלי לא נמצא כאן). בדיוק כמו שאני אוהבת. יכול להיות שהמוטיבציה באה עם החורף... רצון לשבת בבית, לשתות שוקו חם או קפה וניל ופשוט להינות מהכתיבה והקריאה. זה בעצם סובלימציה לחלום שלי בתור ילדה, לגור בלונדון האפורה והיפה ולכתוב סיפורים. רק שכרגע אני קוראת על פרויד וכותבת מאמרים.
החלק הגרוע כמובן, הוא סטטיסטיקה, אבל אני מנסה להבין ולהקשיב, ואפילו לשאול שאלות מטופשות בשיעור... נראה לי שגם נפתחתי יותר עם המרצים השנה, אני צוחקת איתם, והדיבור שלי יותר פתוח. אולי כל זה באשמת זיגי (פרויד) והאווירה הסקסית שנוצרת כשלומדים עליו ככה בקדחתנות. השנה יש גם מקום ליצירתיות, כבר שני ניסויים שיצרתי ופיתחתי (יחד עם שותפתי) אבל אני ארשה לעצמי להחמיא לעצמי ואני מרגישה שהצד היצירתי כמובן, מגיע ממני, וגם כל העובדה שהשתלטתי על הקטע של הכתיבה... גם עוזר לי להיות רגועה. גיליתי שיש לי ממש דחף שכזה, אני חייבת להיות זו שכותבת. השותפה שלי העירה לי שהיא מרגישה שאני משנה את כל הניסוחים שלה ושוחטת את הכתיבה שלה. זה נכון.
אני מרגישה שהרבה זמן לא תירגלתי את הכתיבה שלי, ואפילו שזה בנוסח של מאמרים, לפי ה-APA, אני מנצלת את זה כדי לחלוץ את האצבעות ואולי תהיה לי מוטיבציה לחזור לכתוב, בסגנון שלי כמובן...
קניתי את כל סאגת הספרים "מילניום". מה שמזכיר לי - אני אלך להתקלח ואז אמשיך לקרוא את הספר השני בסדרה. הוא התחיל כל-כך מדהים ואני כרגע מכורה לספרות שוודית, וכמובן שהטלוויזיה השוודית גם מדהימה. ממש הייתי רוצה לחיות בתרבות שלהם, ואולי להיוולד שם. אני מדמיינת שאם הייתי גדלה במקום אחר בעולם הייתי מישהי אחרת לגמרי. או אולי בדיוק אותו הדבר, רק שמחה יותר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
