הרבה מאוד השתנה לאחרונה ומכל הבחינות...
מבחינה חברתית הכל להיט - מתגבשת למלא אנשים, מצחיקה, משתפת והכל הדדי, ובנוסף חזרתי החודש לקשר עם שתי הבלונדיניות, אנה ואח"כ נסטיה, כל אחת מתקופה אחרת אבל באמת שהתגעגעתי, ואפילו שהכול היה לגמרי ספונטני - זה היה מתבקש ולגמרי במקום.
מבחינה לימודית הכל אותו דבר - קיבלתי 100 בבגרות בע"פ באנגלית (אחרי מתכונת גרועה מאד שלא הפסקתי לגמגם בה ושלמרבה ההפתעה קיבלתי בה 100) ואני אמורה להתחיל את מטלת הביצוע באזרחות (דבר שאני בטוחה שילך לי טוב, הבעיה היא שאני צריכה ללמוד לעבוד בתוך קבוצה - הדבר שהכי מעצבן אותי, בעיקר כשחברותיי לקבוצה בחרו נושא מאוד בנאלי שחוזר על עצמו - "שתייה בקרב בני נוער" אבל יהיה טוב).
מבחינה רומנטית, במקום 28 ימים Light בילה בכלא רק 12 וחזר במפתיע בשני שעבר. מהר קבעתי תור למספרה והתייפייפתי לי ובערב הוא בא לאסוף אותי, איך שנכנסתי לאוטו התנשקנו, נשיקה ארוכה כזו של געגועים (הצטערתי שמרחתי אודם בכלל כי הוא ישר מרח לי אותו וכשהוא חיבק אותי נשארו לו השפתיים שלי על החולצה) ואז נסענו לאסוף חבר שלו וישבנו ב-'אינדיאן'. אחר-כך הסענו את חבר שלו הביתה ונשארנו שנינו... ופתאום הוא הרבה פחות אגרסיבי... לא שאני לא אוהבת את האגרסיביות שלו(!) פשוט לקבל ממנו חיבוק רך כזה וליטופים, הלב שלי נמס וזה היה עדיף יותר מכל ורד אדום או דובי מסריח. הוא חזר מהבסיס לחמשוש, ובאותו החמישי ישבנו קצת עם חברים שלו ואח"כ אליו הביתה. אני אשכרה צוחקת והלב שלי מקפץ רק מלכתוב על זה, אבל בפעם הראשונה מזה שנה וחצי - הכרתי את אמא שלו(!!!) - זה היה בול לכמה דק' שהיא הביאה לנו לאכול, והיא יפה (מאוד) ונראית חכמה... היא הייתה ממש חמודה אליי (ציפיתי שהיא תהיה השטן בהתגלמותו, מניאקית ורעה כמו הבן שלה) אבל כמעט בכיתי לעצמי בחדר כששמעתי אותה מדברת איתו במטבח ולוחשת לו "היא בובה, בובה, בובה!", הוא אמר לי שהיא אמרה שאני נראית עדינה ויפה ומתוקה... אבל נראה לי שהוא הרס לי את כל התדמית ברגע שהוא הכין לנו מול העיניים שלה במטבח שתי כוסות וודקה-רדבול... במשך כל אותו הלילה היה לי רק משפט אחד בראש בעל 3 מילים, ולא הצלחתי להוציא אותו מהפה, הרגשתי כאילו הפה שלי מלא בכותנה... ריחפתי באוויר ובו זמנית הייתה לי מלחמה שלמה בראש עם עצמי אם להגיד את זה ומתי ואיך, אם בכלל, ואולי זה בכלל לא זה ואולי עדיף לי לבזבז שנה וחצי אבל לא את 3 המילים היקרות האלה. אני לא יודעת איך לקרוא לנו... אהבה, מלחמה, תשוקה, געגועים, התמכרות... אבל זה טוב החרא הזה, Tough love זה הכיף שלנו והמיץ שלנו, ועדיין לא איבדתי בו עניין. בא לי שזה יצליח בנינו כדי לשבור את השיא של עצמינו ואולי גם כדי להוכיח לעצמי שאני מסוגלת לאהוב ולהיות בחורה של מערכת יחסים, כי בתכלס היה לי הכי קל שבעולם לבחור את כל הגברים ה-"מקולקלים" יותר ממני ולספק לעצמי תירוץ לזה שאני לבד - כי אני חכמה וכולם טיפשים. בשבת היינו בים, ועכשיו כשאני חושבת על זה - אני תמיד אומרת שהדרך שלך תהיה בדיוק בצורה בה התחלת אותה - אז זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי בים השנה וזה היה איתו, אז אולי... אני מקווה לפחות... שבקיץ הזה יהיה לי הרבה ממנו ואיתו. ראיתי בים מלא אנשים שאני מכירה, והתבאסתי קצת שהתחילו איתי בנים שישבו לידנו ומסביבנו - ואפילו בחורה אחת דיי שווה הציעה לי לבוא לעשן איתה נרגילה - והוא אפילו לא שם לב. בכל מקרה, אני עדיין חוששת שנחזור לאותו מעגל מעצבן של ריבים ופרידות, אז אני לא מצפה כמעט לכלום אבל שומרת על התקווה להרבה יותר מכלום ♥.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
