בימים האחרונים חיפשתי עבודה - דבר שנראה חסר סיכוי עד שידידה שלחה לי הצעה מעניינת בפייסבוק להיות סוכנת מכירות של חברה סלולרית חדשה.
בקיצור הם התאהבו בי בראיון העבודה והיום הראשון שלי, אתמול, הלך טוב רצח כי התחברתי לרוב האנשים ועשיתי חמש מכירות (בונוסים! גלינג גלינג!).
בערב הייתי עם אהובי וישנתי אצלו.
היום, בבוקר, בזמן שהייתי בשגרה שלי - שטפתי פנים, צחצחתי שיניים, ביקרתי את האסלה והשתחררתי מפיפי שהיה לי מכיתה ב' ופתאום התחילו לי כאבים חדים ונוראיים בבטן.
לא הכאבים הנוראיים של המחזור אלא כאבים כאילו דוקרים אותי ומסובבים את הסכין...
בחיים לא הרגשתי כאבים כאלה מפחידים שאפילו לא יצא לי צליל מהפה.
מאמי שלי ישן בחדר אז אמרתי לעצמי שבטח זה יעבור עוד כמה דק' ואין טעם להפריע לו.
פשוט סבלתי את זה במשך חמש דקות שנראו כמו נצח.
מדי פעם ניסיתי לקום אבל בכל פעם שזזתי הכאבים גברו, ואז פשוט קמתי וניסיתי להגיע מהר לידית של הדלת, כמעט נפלתי אז נשענתי על הכיור וברגע שהפסקתי האייפון נפל לי מהידיים, ראיתי שחור ונפלתי בזמן שהיד שלי פותחת את הידית.
הייתי מכוסה בזיעה מרוב פחד ולא יודעת אם הייתי בהכרה, אני רק זוכרת שהרצפה הייתה קרה בטירוף וזה הרגיש כ"כ טוב כנגד הזיעה הזו.
כמובן שחבר שלי התעורר כי הוא שמע את האייפון נופל ומיהר להרים אותי מהרצפה למרות שניסיתי להרחיק אותו בתירוצים של "אני צריכה כדור, אני צריכה מים, אני צריכה אוויר" - אפילו שהתעלפתי לא רציתי שיראה אותי מזיעה וחיוורת.
אני בחיים לא אקבל את העובדה שלא אכפת לו מהדברים האלה בכלל.
בקיצור, לא הייתי בעבודה היום, ומחר אני אמורה לחזור ללמוד למרות שגיליתי שהעבודה הזו שמצאתי - זו בכלל אמורה להיות עבודה במשרה מלאה, ואני מרגישה ממש נורא עם העובדה שאולי אצטרך להתפטר. (הרי אני רוצה להשתתף במסיבת הסיום, ואין מצב שאני אפספס את זה בגלל עבודה. כל החיים לפניי כדי לעבוד בהם).
בקיצור, היה לי יום מוזר והתעלפתי בפעם הראשונה בחיים שלי...
ואיכשהו אני מרגישה שאני חייבת את התרופה היחידה שתנקה לי את הראש מכל הבלגן הזה שנפל עליי בזמן האחרון...
אני חייבת... שופינג.
למישהו יש כסף להביא לי? מישהו?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
) ולמרות כל המגרעות שלי יש דבר אחד שאני יודעת שאני יכולה לזקוף לזכותי: 
