"אבל הרזת כל כך יפה
למה
עלית שוב?"
"מה.. הפסקת עם הדיאטה?"
מכירים
את השאלות המרגיזות האלו?
של
אנשים שפשוט לא מבינים מה זה להיות שמן
מה
זה למצוא נחמה באוכל
לחגוג
עם אוכל
אנשים
שהגנים בירכו אותם בגוף רזה למרות שהם אוכלים כמו קרנף אחרי חודש של צום
הם
לא מבינים שלפעמים האוכל הוא מה שמשתיק לב פגוע
או
שהאוכל חוגג איתך הצלחות מסויימות
מנגב
לך דמעות כשאתה נכשל
אנשים
לא מבינים שזה מפלט
משהו
שלרוב לא יאכזב אותך
משהו
שהוא תמיד לטעמך
תמיד
שם בשבילך
הוא
לא שופט אותך
אבל
הוא הורס אותך
ולהיות
שמן?
זה
סיוט
זה
להסתכל במראה ולהרגיש רע
גם
אם אתה משדר ביטחון ואהבה עצמית
זה
שקר
זה
רק כדי לסתום פיות
אבל
הם לא יודעים שאחרי כל מילה שלהם אתה חוזר הביתה מרוסק
מסתכל
למראה בשנאה עצומה
מקלל
את עצמך
על
הכישלון וההצלחה
על
ירידה לועליה
"זו לא גזרה משמיים"
"זה עניין של כוח רצון"
"אנשים שמנים הם חלשי
אופי"
חלש
אופי?
אדם
חלש אופי היה מסוגל להתמודד עם המבטים?
העלבונות?
אדם
חלש היה מצליח להתמודד עם דחיות חוזרות?
"אתה בחור מדהים עם אישיות מדהימה ויש בך את כל מה שאני רוצה בגבר אבל אתה לא
הטעם שלי"
"הלוואי
שזה היה בשליטתי אבל אני פשוט לא נמשכת אליך"
ומצד
אחד אתה מבין,
כל אחד וטעמו
אבל
מצד שני זה כמו דקירה ענקית בלב
זה מה שמגדיר אותי?
גבר שמן?
כל כך קל למחוק אישיות בגלל בטן?
ואז
מה הנחמה היחידה שיש לך?
ניחשתם
נכון
ואנשים
לא מבינים איך זה הגיוני שרוב הזמן אני אוכל מעט אם בכלל
שלרוב
אני לא מרגיש רעב
הם
לא מבינים שהרעב שלי הוא לא פיזי
זה
רעב נפשי
זה רעב
אישי
זה
או שאתה אוכל או שאני אוכל אותך מבפנים
כשהכל
רגוע הכל בסדר
אבל
תטלטלו קצת את הספינה ואז...
יאפ
ככה
זה
וזה
לא שאני לא משתדל
זה
לא שאני לא מנסה
אני
נלחם בזה
אני
מתאמן כמה שאפשר
אני
משתדל לאכול בריא
אבל
כשאתה מתוסכל
יש
חבר יותר טוב משוקולד?
כשיש
סיבה למסיבה
מי
יודע לחגוג יותר טוב מפיצה?
וככה
זה מתגלגל
מרזה
ועולה
מחייך
ובוכה
מנסה
להסביר
ומצליח?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
