לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

JUST



כינוי: 

בן: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2017

נרקומנים בדרום תל אביב ;)


אני רואה נרקומנים הולכים ברחוב

הם יהיו לי חוויה בלתי נשכחת

הלכלוך על בגדיהם הרעב בענייהם

הבעה חסרת אונים על פניהם

ואיש אחד אדם רובוט

משמיע לעברם קריאות שנאה

אין כאן הומניות במקום כזה

ההישרדות הינה המטרה היחידה

האפלה שברחוב היא תמצית הווייתו

והריח הסמיך נישא באוויר

הכאב ללא ספק יימלא

את הלב של כל העובר בשביל

הרגשתי כי אני יורד שאולה

במקום כזה בו אין אלוהים

הרגשתי בקרבי סולידריות עזה

עם מוכי הגורל שאוחזים מזרקים

כאן ברחוב של דרום תל אביב

מה אני כבר יכול לרצות

מלבד דבר מה שישכיח כאב

חיוך נעים או עניים מכילות

כאן ברחוב של דרום תל אביב

אין אפשרות להיות לא נואש

אין ספק החלוקה היא ברורה

הצד החזק או הצד החלש

הם יביטו בך בעניים מגדירות

ותאמין לי ביכולתם לשבור לך ת' לב

הם יגדירו אותך על פי מלבושך

ואתה בתוך בושתך תרכב

הם ישימו עליך חותם סוג ב'

יחקקו את מצחך באות של קין

אני שיכור כלוט בדרום תל אביב

ועל נפשי לא באה אף טיפת יין

אוי הרחוב הזה של דרום תל אביב

מה אוכל עליו לספר

האמינו לי שם ראיתי דברים

שאותם במילים לא אוכל לתאר

האמינו לי שהרגשתי רגשות

שכמעט וגרמו לי ליפול מרגלי

כאב וזעם, תאוות הדם

חלחלו אט אט לתוך שד עצמותיי

ואם תגיעו לדרום תל אביב

אל רחוב ה שוקן פינת בר יוחאי

או שבעצם אירעו הדברים

ברחוב החשמל פינת ברזילאי

דע לך שאתה מתהלך

במקום אשר נשפכו בו דמים

ואני אומר לך ללא הסתייגות

שמור נפשך ממחזות מטלטלים

 

 

 קול

נכתב על ידי , 11/7/2017 15:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מלכתי


חיכינו ברוב ציפייה מלכתי

אנא הכניסי עצמך אל הבית

עוד מעט שטיח אדום

כאות למחווה ייפרס לרגלייך

לילות ובקרים חשבנו עלייך

בלב דואב נשאנו תפילות

בוששת לבוא ואנחנו הרגשנו

כמו נר דועך שכבתה להבתו

 

חיכינו ברוב ציפייה מלכתי

ועכשיו עיננו דומעות מאושר

עכשיו זה זמן לחגוג הילולות

עכשיו זה הזמן לצאת אל החופש

בואי מלכתי והחזיקי ידי

אנא תני לי להיות למלכך

דרך יפה נפלאה לפני

תני לי ללכת אותה לצדך

 

חיכינו ברוב ציפייה מלכתי

ימים בלעדייך הרגישו ריקים

בואי הלום התאמצי לחיכי

בלעדייך אנחנו לא בני החיים

את זה האור שבתוך העניים

את זה כמו פעימות של הלב

את זה כמו כוכבים בשמיים

לחיות בלעדייך אני מסרב 

נכתב על ידי , 9/7/2017 01:22  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




כמו תינוק קטן עטוף בסדין משי לבן

אני מתכנס לי בתוך עצמי.

בתמימותי חסרת רבב ומנקרת עניים.

אני כל כולי כמו פיסה של חיים.

כול כולי כמו לידה, כמו קיום, כמו גרעין, כמו גזע ,כמו מהותה של נאמנות חסרת לבטים וודאית.

כמו צייר, כמו משורר, כמו נערה מאוהבת, כמו נער שמגלה את עצמו, יופי, יופי אין סופי נישפך ממני.

מהות כל כך שלמה ומכילה וחסרת סימני שאלה.

אני נע לי בקצב משל עצמי אשר מכיל את כל הקצבים.

אני נושא בקרבי את כל הרגשות.

הילה חלבית זורחת מסביבי, מקיפה אותי ושומרת עליי.

ואני כל מה שישות כל שהיא יכולה לשאוף אליו.

אני זה אני, ואך רק אני וכלום מבלד ל "אני".

אני, אני, אני.

כל רגע הוא הוא הנפלא ביותר שניברא.

כל רגע הוא הכול ו ה כלום.

כל רגע הוא בזכות עצמו.

 

נכתב על ידי , 8/7/2017 17:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

96
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סיפורים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לALEX KAROL אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ALEX KAROL ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)