הפעפוע

לפעמים אני אוהבת לאונן בישיבה. הלחץ מלמעלה מעצים את התחושה.

ולפעמים אני מתחילה בלי ידיים, רק מגלגלת את האגן קדימה ואחורה על מושב הכסא, מורחת באיטיות את איברי מפי הטבעת ועד לדגדגן על הבד המחוספס.  לרוב אני עדיין עם תחתונים כך שהחיכוך הכפול העדין מעורר אותי לחלוטין.

אני לוחצת את שפתיי אל המושב ואולי מותחת קצת את התחתונים למעלה, עדיין לא נוגעת בעורי באצבעותיי. ממשיכה להתחכך עד שהעסיס המתוק גורם לתנועה להפוך לחלקה. 

אני טובלת שתי אצבעות בחמימות שנקוותה בתחתוניי ומעבירה אותה הנה והנה בעדינות על כל האיזור, מפרידה בין השפתיים ומעצימה את לחץ הגוף מטה על כף היד.

לבסוף אני כבר לא מסוגלת יותר.  אני דוחפת את אצבעות ידי האחת פנימה לתוך הנקיק הממצמץ בעוד ידי השנייה טופחת על הדגדגן במהירות.

אני גומרת בשקט-בשקט, אבל הכיסא ספוג.