את יודעת,
היום שטפתי כלים עם פלייליסט של דאטריי בטלוויזיה ברקע,
כרגיל, לא יכולה לעשות שום דבר בלי מוסיקה,
שרה לי, רוקדת, שוטפת עוד צלחת, ועוד מזלג
והשירים ברקע מתחלפים,
ואז מתחיל שיר שלא הכרתי עד היום,
אז אני מקשיבה למילים,
ואחרי שני משפטים זה מכה בי ,
שורט אותי ושובר אותי שוב. מרסק .
גורם לי לעצור לסבן כלים, ולפרוץ בבכי
נשברתי.
עומדת משותקת ,מקשיבה למילים ובוכה.
לא דמעות. בכי תמרורים. עלייך אהובה שלי. עלייך.
מתיישבת על הספה והשיר נגמר
שמה אותו שוב.
ושוב.
ושוב.
ושוב.
לא יודעת כמה פעמים שמעתי אותו בלופים עד שאבא שלך חזר מהעבודה ומצא אותי שבורה על הספה הזו.
איזה אבא מדהים הפסדת.
את יודעת שכל פעם שהוא מחבק, מרגיש כאילו כל הצרות בעולם נעלמות ואת לא לבד יותר ?
שלא משנה מה היית בוחרת הוא תמיד היה תומך בך?
שהוא אוהב אותך יותר מהכל, שומר עלייך מכל הרע שקיים,
הוא היה מוותר על עצמו בשבילך,
כמה רציתי שתקבלי את העיניים המדהימות שלו. את החיוך שלו.
הוא ככ חכם אבא שלך, הוא היה יושב איתך על השיעורים, והיית יכולה תמיד לשאול אותו כל דבר. אין משהו שהוא לא יודע.
הוא מצחיק, הוא יודע לחקות את כולם. אפילו את אמא.
והוא חזק. מבפנים ומבחוץ.
את היית הראשונה שהצליחה לשבור את החומות שהוא בנה לעצמו שנים.
טוב, אולי בעצם השנייה, אני הייתי הראשונה.
איזה אבא מדהים הפסדת.
ואנחנו,
אנחנו הפסדנו אותך.
Who would you be?
What would you look like,
When you looked at me for the very first time?
Today could have been the next day of the rest of your life.
Not a day goes by,
That I don't think of you,
I'm always asking why this crazy world had to lose,
Such a ray of light we never knew
Gone too soon
Would you have been president
Or a painter, an author, or sing like your mother?
One thing is evident,
Would've given all I had,
Would've loved you like no other.
Who would you be,
What would you look like,
Would you have his smile and my eyes?
Today could have been the next day of the rest of your life.
Not a day goes by,
That I don't think of you,
I'm always asking why this crazy world had to lose,
Such a ray of light we never knew,
Gone too soon
בבלוג זה
בכל הבלוגים
