אז ככה, לפני שאני אתחיל בסיפור שלי, אני אסביר לכם מה זה ווילג'.

ליד הבית שלי יש מין כפר נוער נקרא לזה שקוראים לו הווילג'.
זה פעיל רק בחופש הגדול ויש שם כל יום מלא הופעות, מלא.

זה רק לכיתות ז' עד יב' וזה כניסה חופשית לגמרי.

מדהים לטעמי.

בקיצור, אני הייתי היום אצל חברה שלי, והיה שם גם ידיד שלנו שהוא מנגן בגיטרה.

הם סיפרו לי שהערב יש בווילג' הופעה של הלהקה שלו בערב להקות.
יש לציין כי בנקודת זמן הזו לא הייתי בווילג' אף פעם, רק שמעתי על זה.

אה כן, והילד השני בלהקה (מתוך ארבעה), הביא את כל החמולה שלו להופעה, שחצי מהם חברים שלי.

אז הציעו לי לבוא, ואני כמובן הנהנתי בחיוך.

נשמע נורמלי, לא כך?

לא.

הגענו לשם בתשע בערב, כי רק אז זה מתחיל.
שעה שלמה הופיעו להקות שאף אחד לא שמע עליהן, אפילו לא חברים שלהם.
ושני ראפרים עלובים בני 15 שלא ידעתי איך להגיד להם את זה, אבל זה לא ראפ.

ואז הידיד שלי על הבמה והיו לו ככ הרבה שבירות קול, אז צילמנו את זה, כי אנחנו חברים רעים.

שנמשיך בסיפור?
הגיעו עוד מלא מלא מלא מלא מלא ועוד פעם מלא ילדים שאני מכירה וחלקם היו איתי ביסודי ואשכרה לא זיהו אותי.
באיזה קטע, אני עושה לך שלום ואתה לא עונה.

לא עושים את זה.

לא לזואי.

ואז יצאנו לתחנת דלק קרובה לקנות מים, כי משום מה הקפטריה הייתה סגורה.
בזמן המופע.
למה? לא ברור.

והלכנו ונפלתי על הכביש כי כזאת אני, וקנינו אספקת מים יותר מדי גדולה ואני בכלל לא הבאתי כסף אז הרגשתי חרא שכולם משלמים עליי.

ואז חזרנו.

ומה גילינו?

מי מופיע אחרי הלהקות?

ג'ורדי ג'ורדליש האחד והיחיד.

חוויה מזוויעה בסך הכל.

אבל היה מצחיק.

וניהנתי.

אני כנראה אלך לשם שוב בשלב מסויים בחיים שלי.

יהאהיי.