אני בדרך כלל לא כותבת פרטים על עצמי אבל אני חייבת לשתף משהו מהלב שלי שמאוד אכזב אותי.
אני לומדת באוניברסיטה הפתוחה כבר 4 שנים.
בהתחלה בשנה הראשונה והשנייה הלך לי טוב, היו לי ציונים של 85-75 אבל לאט לאט הציונים ירדו לי ל60 וגם היו לי נכשלים אבל עשיתי מועדי ב' ועברתי אותם למזלי.
עכשיו נכשלתי במקצוע האהוב עליי והייתי בטוחה שאעבור את מועד א' אבל לא עברתי. הקורס היה באמנות והשאלות לא היו קשות מדי אבל לא הבנתי כנראה מספיק את החומר והראש שלי היה מוטרד בשטויות אחרות והייתי כנראה שאננה מדי.
אסור להיות שאננה באוניברסיטה הפתוחה פשוט אסור.
חייבים ללמוד כל יום, לבוא לכל השיעורים ולהקשיב להם לפחות את ההקלטות במחשב אם יש, לקרוא את כל הספרים ואפילו לשנן אותם ורק ככה מצליחים בקורסים.
אני לא מאמינה לאנשים שאומרים שהם עובדים משרה מלאה+ ילדים שמצליחים לעבור קורסים בציונים יפים באוניברסיטה הפתוחה. אני לא מאמינה יותר לאנשים שאומרים שהם רק קראו את החומר בספר וניגשו למבחן בלי לסכם אפילו. אני מאמינה שמי שמצליח באוניברסיטה הפתוחה בלי ללמוד יותר מדי הוא כנראה מחונן או גאון כלשהו.
מקווה שתוכלו להזדהות איתי.
אז עוד מועד ב' אני אצטרך לעשות
ומחכים לי 2 קורסים מתקדמים באמנות בסמסטר הקרוב. אני מודאגת. מאוד.
יהיה בסדר? אני מקווה.
היו לי מנחים שאמרו לי שאני לא יודעת לכתוב כתיבה אקדמית. לכו תסבירו להם איך עברתי את כל המבחנים בשנה הראשונה והשנייה שלי בלי מועדי ב'.
אין ברירה ולא אוכל לעבוד קשה מדי בימים אלה בגלל העומס בלימודים. לא פשוט ללמוד באוניברסיטה הפתוחה.
אני מנסה לא להתייאש יהיה טוב נכון?
מה עכשיו עבודה סימינריונית אני אצטרך לעשות אם אין לי מושג בכלל איך כותבים עבודה סימינריונית?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
