ביום ראשון כשהוצאתי את הארנק שלי מהתיק, שלפתי יחד איתו גם סטיקי נוט מקווצ׳ץ׳ שרשום עליו בכתב ידי: "סבלנות".
אני לא מצליחה להיזכר באיזה הקשר כתבתי את זה ולמה הכנסתי את הפתק לתיק ומתי זה קרה, אבל במקום לזרוק את הפתק יישרתי אותו והכנסתי לארנק צמוד לפתק לבן שאני שומרת כבר יותר מעשור.
אתמול בערב שני הפתקים התחברו כשקיבלתי - בהעדר תיאור מדויק יותר - אות חיים לו חיכיתי במשך שנים. זה היה כל כך מפתיע שלרגע לא הצלחתי להבין מה אני קוראת, פתאום שכחתי מי זאת ומה הקשר של הדברים אליי.
אחר כך הבנתי שמה שקיבלתי ממש לא מספק אותי והוצאתי את הפתק הלבן מהארנק וקראתי אותו מיליון פעמים, אחרי זה קראתי את הפתק הצהוב. הספיקה לי פעם אחת כדי להבין שאין לי הרבה מה לעשות עם חוסר הסיפוק שלי. רק להמשיך לחכות בסבלנות.