פגשתי היום את אחת החברות הכי טובות שלי בעולם שלא פגשתי כבר מעל שנתיים
אנחנו מכירות מאז כיתה ז (שלה) וח (שלי), וכלום לא השתנה
צחקנו ונהנינו ועשינו שטויות והתחבקנו
ולעזאזל עם כל מי שאמר לי שאי אפשר למצוא חברים אמיתיים באינטרנט
גם אחרי כמעט 8 שנים היא כמו אחותי ובשר מבשרי ואני כלכך אוהבת אותה
ולשם שינוי מדדתי היום לא מעט מכנסיים שבאמת עלו עלי,
זה קצת הרגיע את החרדות הקשות שיש לי כשאני נכנסת לתא מדידה וצריכה להתמודד עם כל מה שאני שונאת בעצמי
אפילו קניתי איזה בגד היום שגרם לי להסתכל במראה ולהגיד 'וואו. זה אפילו קצת סקסי'
וזה לא דבר שאני אי פעם אומרת על עצמי
והלכתי לבקר את שנוזל שלי היום
שנוזל שלי לומד בגן שעשיתי בו את השירות הלאומי שלי שנה שעברה,
וגם הייתי שומרת עליו אחרי שעות הגן כל שבוע
ואמא שלו אימצה אותי ממש ואני כלכך אוהבת אותה
וסופסוף זכיתי לראות אותה אחרי מעל 5 חודשים שלא נפגשנו (בגלל המחנה בארה"ב בקיץ וזה שעזבתי מוקדם את השירות)
ולחזור אליהם הביתה הרגיש כמו לחזור לבית האמיתי שלי
ולקבל ממנה חיבוקים היו מדהימים
והייתי עם קיקי שלי ועם הבת שירות שתפסה לי את המקום בים,
תמיד הייתי לוקחת אותו לרוץ ולדדות במרינה בתל אביב
והוא כלכך כלכך גדל
ומהילד הקטן שעדיין לא ידע ללכת כשרק הכרתי אותו לפני מעל שנה,
הילד המבולגן וכבד השמיעה וההיפוטוני והלא רגוע שהייתי איתו כל השנה,
ישב מולי היום ילד רגוע ומקסים ואותו דבר, אבל קצת אחר
ואז הוא פתאום אמר את השם שלי בפעם הראשונה במלואו
ואת הבכי שמרתי רק לאחרי שהלכתי משם
ואני כלכך מתגעגעת לתל אביב
אני מתגעגעת לדירת השירות המתפרקת והמקסימה שחייתי בה שנתיים,
מתגעגעת לחדר שחלקתי עם השותפה שלי ושכל לילה היינו משחנשות בחושך עד שהיינו נרדמות תוך דקה
ואני מתגעגעת לכרבולים עם השותפה האחרת שהיא בין חברותיי ואהבות נפשי הגדולות
ואני מתגעגעת לאפשרות לעלות על אוטובוס אחד ישר לים
מתגעגעת לשלושת משפחות הבייבסיטר שחייתי אצלם בבית ושאימצו אותי והכניסו אותי עמוק עמוק ללב ועוטפים אותי גם כשעזבתי
מתגעגעת למסעדותף לפארקים, לבלאגן ולטירוף של תל אביב
מתגעגעת לעולם שלי שנמצא בתל אביב
עייפה נורא וכבר רואה בליל מבולגן ומעומעם של מילים על המסך
ואני מתגעגעת אלייך ורוצה שתיתן לי נשיקת לילה טוב
והראש כבר קורס על הכרית
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
