I'M JUST BEING ME

אז היום סופסוף ישבתי לגבות את הדברים החשובים,

אחרי אינספור ימים של הכחשה שכל הדבר הזה קורה בכלל.

חזרתי גם לבלוג הראשון שלמי, שהתחיל אי שם בגיל 15.5

לא להאמין שאני כבר בת 20

לא להאמין כמה השתנתי מאז

וכמה הבלוגים היו כאן בשבילי

באהבות,

בשברונות הלב,

בהפרעות האכילה,

עם החזרה בשאלה,

עם האוטיזם של אחותי,

עם הבדידות,

עם ההפתעות,

כשסגרתי שירות לאומי,

עם הלימודים,

על האכזבות,

על ההצלחות,

על האמונות,

עם עוד כמה אהבות,

עם חברויות

ו5 שנים שלמות שפשוט אי אפשר להכניס אותם לכמה מילים בודדות

כמה גדלתי מאז אותה ילדה קטנה

כמה התבגרתי והתחזקתי

כמה החזקתי ועדיין מחזיקה

ואני עוד אמשיך.

אף אחד לא יעצור אותי מלהמשיך.