בין הסופ"שים הטובים ביותר שהיו לי.
וזה לא שקרה משהו ענק ובומבסטי.
הלכתי בפעם הראשונה (עד עכשיו לא מבינה למה זה לא קרה עד עכשיו) לשבת אצל חברה טובה שגרה בצד השני של היישוב.
אנחנו חברות מכיתה ב, אבל בכיתה ה היא עזבה את הארץ עד אחרי סוף יב כשהיא חזרה לארץ כדי להתגייס.
עכשיו כבר שתינו משוחררות ויכולות להיות חברות כי יש יותר זמן ותכלס יש רק איזה 7-8 דקות הליכה שמפרידות בינינו.
אז לאחרונה שתינו היינו נורא עסוקות,
אבל אמרתי לה שאני סובלת מאוד מאוד לבדי בסופי שבוע, והיא אמרה לי לבוא אליה לכל הסופ"ש.
היא בישלה אוכל מעולה,
צחקנו בכמויות,
השלמנו נצח של פערים,
סיפורי צבא שלה וסיפורי שירות לאומי שלי
דיברנו על הילדות היפה שלנו ביחד ביישוב
פשוט היינו חברות, במובן הכי כנה ופשוט ואמיתי של המילה.
עוד דבר שתמיד משך אותי אליה בחוטים בלתי נראים הוא העובדה היא חירשת.
יש לי אהבה לא נורמלית לאנשים חירשים, אני לא יודעת להסביר.
גם את השירות הלאומי שלי עשיתי עם חירשים, ואהבתי כל שנייה.
אמנם היה לה שתל באוזן אחת שבה היא יכלה לשמוע כל החיים עד עכשיו,
אבל לפני חודש הוציאו לה את השתל כי היו איתו סיבוכים.
אז עכשיו היא לא שומעת כלום, נכון לזמן הקרוב.
אבל היא לא נכנעת לקושי ודיברנו וצחקנו כאילו הכל נפלא.
ובאמת היה נפלא.
היא חברה של תמיד כזה. שבאה והולכת בתקופות,
אבל תמיד חוזרת.
קל איתה.
אני לא צריכה להעמיד פנים.
היא מכירה אותי שנים על גבי שנים.
וישנתי מעולה והמון.
חייכתי ונהניתי כלכך, התגעגעתי לקצת טוב הזה.
והשקט. פשוט שקט.
יכולתי לדבר לאויר אבל היא לא שומעת.
אז פתאום היה הרבה שקט,
אבל שקט טוב כזה. שקט נוח שלא הרגשנו צורך עז למלא אותו באלף מילים.
ישנתי עד מאוחר היום במיטה נוחה בבית שלה שהייתי בו מאות פעמים במשך השנים.
הלכנו לסעודת טרום חתונה של מישהי מהשבט, היה מביך.
אבל היא ומעט החברות שכן יש לי היו שם והיה מצחיק ונחמד ככל האפשר.
ואז הלכתי איתה ועם החברה השנייה המאוד טובה שלי מהיישוב
הלכנו לטייל על הגדר ביטחון של היישוב
אני לא מגיעה בחיים לצד הזה של היישוב, אף פעם אין לי מה לחפש שם.
אבל היום גיליתי עולם שאני לא מאמינה שפיספסתי כלכך הרבה שנים כשאני ביישוב מגיל שנתיים.
נופים עוצרי נשימה של הוואדי וההרים והיישובים מסביב,
רועי צאן ערבים בנחל קנה מתחת לכביש ביטחון
ירוק אינסופי ומתמשך
מעיינות קטנים וזמניים שהגיעו בזכות הגשמים האחרונים
בתים יפיפיים
חברות טובות
בלי מסכות, בלי צורך לנסות מידי
היה פשוט קל
היה פשוט
ואני בן אדם של פשטות.
קשה לי להתמודד עם כל הכובד של העולם
ובסופ"ש הזה בכלל לא הייתי צריכה לנסות.
והאושר שלי פשוט.
וטוב לי.
מאוד טוב לי כרגע.
שלא ייגמר לעולם.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
