מי שמכיר אותי בשנים האחרונות, מתוודע מקרוב לאחד מסימני ההיכר שלי כעצמי -
הטבעות על האצבעות שלי.
מאז ומתמיד אני אדם שמאוד אוהב לחפש סימבוליות בדברים הקטנים.
אז אולי אני לא ממש בחורה שלובשת תכשיטים.
שרשראות הפסקתי לשים מזמן בגלל שהייתי 4 שנים עם השרשרת של האדם שהתעלל בי על הצוואר,
אני מרגישה שזה חונק אותי וזה פשוט מיותר.
אני עדיין עם אותם עגילים שאיתם עשיתי את החור הראשון לפני מעל 8 שנים, מחליפה זוג רק לעיתים רחוקות.
צמידים מעולם לא עיטרו את פרקי ידיי, חוץ מגומיות לשיער.
אבל לפני כמה שנים, מצאתי 2 טבעות ב5 שקלים ליחידה באיזו חנות קטנה.
הייתי בטוחה שזה עשוי מחומר זול שיתפרק תוך כמה ימים, אבל אהבתי את הדוגמאות והחלטתי לקחת.
טבעותת כסופות, עדינות ופשוטות, בדיוק כמו שאני אוהבת.
על האחד יש עוגן, ועל השני עכביש.
מהר מאוד נוכחתי לדעת שזוג הטבעות הפך להיות חלק מהעור שלי, חלק בלתי נפרד מהגוף שלי.
אני לא מורידה אותן גם במקלחת או בים או בבריכה, לא בספורט ולא לשום מטרה.
הטבעות בחמישה השקלים מלווים אותי כבר כמה שנים.
עם הזמן התווספו להן עוד זוג טבעות, האחד עם ציפורים והשני בהדפס של גלים.
אחריו הגיעה הטבעת עם החץ המלופפת שפונה תמיד ימינה.
ואחרונה חביבה הצטרפה לה הטבעת בצורת גל בים, אותו הביאה לי החברה הכי טובה.
אז שישה טבעות מעטרות את אצבעותיי העסוקות.
הם כאילו טבועות לי בתוך העור, בשר מבשרי.
והסימבוליות, היא זאת שמחזיקה אותי.
כשהתחלתי עם העוגן והעכביש, החלטתי כך:
העכביש מסמל את כל הדברים השליליים בחיי.
את הדברים המפחידים, הקשים, הרעים שגורמים לי לא להעריך מספיק את החיים.
מנגד, ישנו העוגן.
העוגן מסמל לי את כל הדברים החיוביים שזכיתי לקבל בחיי. האנשים, הצבעים, המקומות, המנגינות, וכל הטובות.
הציפורים על האצבע מסמלות עבורי את החופש. הציפור היא חיית הנפש שלי.
היא מדמה את העובדה שפרשתי כנפיים ונתתי לעצמי להיוולד מחדש כשדברים לא היו טובים. היא מאפשרת לי לטוס ולדאות גבוה מעל כולם, לחוות עולמות חדשים ולטעום מכולם.
טבעת הקווים הגליים מסמנת את הדינאמיות שלי. את איך שאני תמיד מנסה לזרום כמה שיותר עם החיים, גם אם הם לא מסודרים.
החץ שלי שפונה תמיד ימינה, תמיד מסמן לי את הדרך הנכונה. מכוון אותי בכל פינה.
והגל הוא אני.
חזק, אינטנסיבי, מרהיב ביופיו, שובר את כל מה שבדרכו, עוטף בחיבוק את מה שנקרה בדרכו, וזורם עם עצמו.
אני מספרת לכל אוזן שרק מוכנה לשמוע.
אז הסמלים שעל אצבעותיי, הם התזכורות והעקרונות שבונים את אישיותי וחיי.
הידיים תמיד נמצאות בפעולה, בעשייה תמידית.
בזכות זה אני זוכה להיות בחורה מתפקדת, שיודעת לקחת את החיים בידיים.
אז יש שיראו ציפורים - ויש שיראו שהחיים הם חופשיים.
יש שיראו עוגן - ויש שיראו את האופטימיות והכוח בשבו מחזיק האדם.
יש שיראו אוסף של קווים עגולים - ויש את אלה שיראו זרימה עם החיים.
יש את אלו שיראו עכביש - ויש את אלה שיברחו חיש.
יש שיראו את הגל - ויש את אלו שיראו סתם קו מעוגל.
יש את אלה שיראו חץ מתוח - ויש את אלו שיראו שהכל עוד פתוח.
אז זה לא משנה אם אתם אוהבים לחפש משמעות או לזרום בפשטות עם החיים,
העיקר, והכי חשוב,
שתרגישו שהם שווים.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
