שאין לי שמץ של מושג מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי
אין לי טיפת כיוון
אני עובדת בעבודה שרע לי בה
נותנת לבוסים שלי לדרוך עלי כל הזמן
אין לי טיפה קלושה של רעיון מה אני רוצה ללמוד
או לאן להתקדם
העולם שלי בכלל בכלל לא יציב
כלכך הרבה שינויים קורים ואוטפים אותי בפרק זמן מאוד מאוד קצר
לילות חסרי שינה ושעות של דאגות והרבה חרדות זה יום יומי
אבל יש לי חברים שמרימים אותי כל יום מהקשרים
יש לי מוזיקה בקולי קולות באוזניים שמכניסה לי אויר לריאות
יש לי מיטה נוחה לישון בה
וכשאני כן מחליטה לאכול אז יש לי אוכל טוב
יש לי קצת כיוון
יש לי אהבה ולב ונפש מוחלטים לבחור אמיתי שמתישהו ייכנס לי לחיים
יש לי שאיפות
יש לי רצון לשינוי מפה ועד קצוות העולם
יש לי חלומות בהקיץ ודימיון שלוקח אותי לעולמות ומקומות רחוקים
יש בי כוח,
גם בימים הכי נמוכים ושפלים ומפורקים
יש לי שרירים, ולא רק בזרועות. גם בראש.
יש לי אנשים שמחזיקים אותי יד ביד ונותנים לי את הבעיטה מאחור שאני צריכה.
יש בי כוחות להוציא את עצמי מהעפר, גם כשאני בטוחה שלחיים אין המשך.
כי החיים שלי יהיו טובים.
בגלל שאני אהפוך אותם לכאלה.
בבכי, בדם, במכות, בצרחות, בצחוק, באהבה, בכוח אינסופי שאני לא מפסיקה להשיג מעצמי והמעולם שסובב אותי.
החיים שלי לא נועדו להיות רעים.
קשים? כן. פאקינג קשים.
קשים כמו שמעולם לא דימיינתי שהם יהיו.
אבל קושי לא אומר בלתי אפשרי.
כי זה יקרה.
אני אפשרית.
אני אשירה - ואני אפשרית.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
