I'M JUST BEING ME

הייתי אומרת לך דברים רבים כל כך שאני לא מסוגלת לבטא במילים.

בכל פעם שאני לא מצליחה לומר מה אני מרגישה,

אני נאלמת דום.

אולי עדיף כך,

לפעמים מחווה היא ברורה יותר ממילים.

לפעמים הבעות הן עקשניות יותר מהמילים.

בן אדם יכול לשתוק,

אבל אי אפשר להשתיק את הגוף, אלא אם ישתיקו את גופך בעזרת מחווה כל כך חזקה,

שתגרום לך לקפוא ישר במקום.

לפעמים ההבעות ברורות ממש כשאנחנו נאלמים דום,

כמעט כמו פה פעור

הסגירה המאיימת של ישרא הרחיקה אותי מהבלוג בזמנו במקום לקרב.

מרגישה שרציתי יותר להתמקד בחיים מחוץ למסך במקום במילים הכתובות על הקיר הריק.

המילים עדיין בוערות בי מידי פעם, אבל מצאתי מפלטים אחרים.

פרץ של געגועים החזיר אותי לפה עכשיו, נראה מה יהיה בהמשך..

הסגירה שלא קרתה מצאה לי בן זוג מדהים מכאן שהוא כל עולמי.

בזכות ישרא הכרתי בחור ששבה את ליבי וממלא אותי באושר בכל שנייה ביום.

- חזרתי לפנות בוקר משבוע בליסבון בפורטוגל, אחרי שבוע של הגשמת חלומות בדמות האירוויזיון הראשון האמיתי שלי.

מי היה מאמין שסופסוף אטוס לראות אירוויזיון אמיתי ואחזור עם ניצחון ישראלי היסט(ו)רי ביד?

שנה הבאה לא צריך ללכת כלכך רחוק,

בברכת כפרה עליכם, נטע את מלכה.

התחלת קצונה היום ואני ממש חרדה לבאות.. בבקשה שהצבא לא יהרוס לי את החיים שוב..

אני כלכך מטורפת עלייך שיש לי אש בורידים ולב מפרפר..

הלוואי והיו לי את המילים לומר לך כדי שתבין כמה נשביתי ממך בזמן המועט שהיה לנו עד כה..

- הזוי לחזור לארץ אחרי שבוע של ניתוק כלכך גדול,

לא רוצה לחזור לשגרה המשמימה ולחנות שכבר אין לי כוחות אליה ולחוסר הידיעה מה בעתיד

ומתי פסיכומטרי

ומתי רישיון

ומאיפה הכסף

ומה ללמוד

ומה יהיה הלאה

והאם אני אהיה בסדר

לפחות יש לי את הקבוצה שאני אדריך ביולי,

קצת שבירת שגרה לעשות משהו שאני כלכך אוהבת.

הכל מבולבל ומתערבל והמסך קצת מטושטש ואני מרגישה מותשת וריקה מכוחות ואני מתגעגעת אלייך ואני בעיקר רוצה לישון

קצת עדכונים עייפים להזכיר לי שאני עוד בחיים ושדברים באמת קורים

עד הפעם הבאה?..