ההסתברות שמשהו טוב יקרה, היא גדולה. מעטים הדברים שרעים בעיניי באופן מוחלט. כשקיבלתי סטירה עצומה מאבא בשעת לילה מאוחרת, הרגשתי חי. העצבים רטטו והלחי בערה, והכל היה אדום ונושם, ופועם, כפי שלא הרגשתי כבר מזמן.
אני מסתגר בחדר שלי, לעת עתה, וחי את הקיום הבסיסי כפי שתמיד שאפתי בספרים שקראתי. הקירות מרגישים יציבים במקומם, ואני מתקיים בין ארבעתם, במחול חוזר חלילה, של שינה ובהייה וחלומות אפורים. הרבה זמן לא היה לי חלום כזה, עם עלילה. שמשהו קורה לי ואני נופל או קם או פוגש או מספר. החלומות שלי מתחילים מהסוף - אני מתעורר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
sleepwell