גרמתי לא מעט כאב בחיי.
לאחרים, ולעצמי.
את הכאב שגרמתי לעצמי אפשר לשים בצד, הוא באחראיותי.
כל שאר הכאב שהכנסתי לעולם הזה לעומת זאת...

כאבים רגשיים ונפשיים.
כאבים שהביאו ועוד יביאו לבכי תמרורים.

לכל כך הרבה אנשים, מכל כך הרבה סיבות.

ובכל המקרים הגורם המשותף היחיד הוא - האגוצנטריות שלי.
נראה שבסופו של דבר, אכפת לי רק מעצמי.

אפילו בלי לשים לב, כל פעולה שיוצאת ממני היא ממקור של אינטרסנטיות.

הגיוני, לא? זה בטבע האנושי.

אולי.

אבל לא ככה.

כל הכאב שגרמתי מסתובב לו אי שם בין אנשים, בזכרונות שלהם. חלקם אולי שכחו, וחלקם כנראה לעולם לא.

אני יודע שאני לעולם לא אשכח.
כל טעות מטומטמת, כל תגובה אימפולסיבית, כל מחשבה שלא סיימתי את התהליך שלה עד הסוף - כל אלו ועוד הביאו לזה.

אני מנסה לשים לזה סוף.

בינתיים זה עובד.

אבל בראש שלי הכל מתפרק.