ממשיכה לדבוק בהחלטה שלי למצוא את העוצמות שלי בתוך עצמ ואני מרגישה ממש טוב לאחרונה.

כמובן שיש לפעמים דרופים במצב הרוח ולא תמיד זה פשוט.

הרבה זמן לא הייתי עצמאית באמת, אולי אף פעם לא.

תמיד הרגשתי שחסר לי משהו, שאני לא יודעת מי אני האמיתית.

כמובן שבגלל הבעיות המגדריות לא הגעתי מעולם לזון שלי, אבל בכל זאת: גם שהחלטתי שאני כן רוצה להיות אישה, לא הצלחתי לפתח את הזהות שלי.

אני מרגישה שזה הרגע שלי לזרוח, להיות מי שאני. אישה, עוצמתית, חזקה.

להשאיר את החרדות הרחק מאחוריי, ולטרוף את העולם.

להיות קודם כל שלי. לאהוב את עצמי. להעריך. ורק ואחר כך גם של אחרות ואחרים.

אני שווה ואני צריכה לדעת את זה  :)

לאט לאט לומדת ללכת,

גם אם נופלת לא מעט 

החלטתי להכות שורשים,

להתחבר שוב לעצמי.

להיזכר מי אני ומה אני שווה,

לאהוב את עצמי,

גם כשאני מסתכלת במראה.

החלטתי להתחבר שוב לעצמי,

לשנות מה שאני לא אוהבת

אבל לאהוב כל פגם ושריטה.

החלטתי לתת לעולם לראות מי היא אני האמיתית,

בלי פחד וחרדה.

החלטתי להכות שורשים,

לצמוח כמו שאני ראויה.