עד כמה עצוב זה שאני תקועה על אותו בן אדם כבר כמעט שנתיים?

לא היינו יחד, גם בתקופה שהיינו מדברים זה היה תקופה נורא קצרה משהו שלא נמשך יותר משלושה חודשיים, ועדיין אני תקועה עליו.

נפגשנו רק פעמיים וכייון שהוא לא גר באזור שלי וגם לא קרוב לא יצא לנו להיתקל אחד בשניה. ובכל זאת אני עדין תקועה עליו ולצערי הוא כל הזמן נמצא לי בראש.

היו לי חברים אחריו, מה שהרגשתי כלפיהם לא התקרב בכלל למה שהרגשתי כלפיו. לא דיברתי איתו שנה וחצי, לא ראיתי ולא שמעתי ממנו.

איך אני עדין תקועה עליו? אני לא אובססיבית כמו שהייתי, אבל הוא כן נמצא במחשבות שלי, וכשאני חושבת על בן זוג הוא לגמרי הראשון שקופץ לי לראש. בחיים לא הרגשתי ככה למישהו, בחיים לא חוויותי משהו עמוק כמוהו.