מה לפנים ומה לאחור
נובלה בהמשכים שיצאה מהמגירה |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2018
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
| 4/2018
על יהודים, יוונים ונוצרים - ועל האלים שלהם
לכאורה פרדוקס: דווקא האל האוניברסלי, חסר הדמות, יהוה, נקשר לעד לנקודה מוגדרת: בית המקדש בירושלים. לעומתו, האלים היווניים, הלוקאליים כל כך, שהורתם ולידתם לחופי הים האגאי ומקום מושבם בהר אולימפוס, נערצו ונעבדו בכל חופי הים התיכון - "העולם המיושב" (אויקומנה) של אותם הימים. ההסבר נעוץ בשני תהליכים הפוכים שעברו היוונים והיהודים בשנים המעצבות של התהוות הדתות הממוסדות שלהם (בערך 800-600 לפנה"ס). בעוד שהיהודים עברו תהליך של התכנסות והתבדלות, שתיארתי בסוף הפוסט הקודם, היוונים היו שותפים לתהליך אדיר של התפשטות וקולוניזציה, שהקיף את כל האגן המערבי של הים התיכון. המושבות שהקימו ערי המדינה (הפולייס) היווניות שמרו על קשר עם ערי האם שלהן והרחיבו את תחום התרבות והפולחן היווניים למחוזות חדשים. הלוקאליות הפכה להלניות.מעניין, שבתקופת בית שני הפכו גם היהודים לעם מפוזר ברחבי העולם העתיק, אולם החיבור החזק לירושלים שנוצר עוד קודם לכן וקפא בזמן בעקבות החורבן, מנע תזוזה גיאוגרפית של המרחב המקודש והמשיך לקשור את יהוה לבית מקדש אחד. דת חדשה - הנצרות - חיברה את המונותאיזם היהודי עם תפיסת ההתפשטות הפולחנית של ההלניזם, וכבשה את העולם.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
