מה לפנים ומה לאחור
נובלה בהמשכים שיצאה מהמגירה |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2018
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
| 7/2018
הביתה
באמת שלא תכננתי. הרופא מקבל שם, וכשהגעתי לדיזנגוף פינת ז"בוטינסקי הזמן התפצל בבת אחת לשניים. אותם הרחובות, אותם פיקוסים בירוק מזויף, אותה שמש חסרת רחמים של תחילת יולי, והידיעה שהים שם קרוב, גם אם לא רואים אותו מכאן. ובאמת שלא תכננתי, אבל החניה הפנויה היחידה הייתה ליד בית הספר, ולרגע מבעית אחד ראיתי את עצמי פורץ משער הבניין אל החצר, ממהר לא להיות אחרון כדי לא להיות העומד במחבואים, איפה כולם? וזה יצא ככה, שכדי להגיע אל הרופא הייתי חייב לעבור ליד הבית שלנו, את התריסים החליפו חלונות הזזה מעוצבים, ורוחות הרפאים של הכלבים נבחו מאחוריהם בזעם. מה קרה שם, מעבר לקירות האלה? מה קרה שם שבגללו אני מי שאני? במקום הקיוסק יש ירקן, אבל חנות השטיחים עוד שם. הסניף של טיב טעם מחזיר אותי בחזרה. שלום, יש לי תור לחמש.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
