מה לפנים ומה לאחור נובלה בהמשכים שיצאה מהמגירה |
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יולי 2018
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | |
| 7/2018
המוות והעלמה הכרתי את מ' בשנת הלימודים השנייה שלי באוניברסיטה.
אני חושב שמה שמשך אותי אליה היה בעיקר המסתורין. היא לא הייתה ממש איתנו. קולה היה שקט ומבטה התמקד בדבר מה שמעבר לכאן. שערה היה מסופר קצר כשל נער, והיא לבשה תמיד בגדים ארוכים, כי היה לה קר.
היינו קבוצה קטנה שלמדה שפה עתיקה שמתה מזמן, ובאופן מוזר, גם כמה וכמה אנשים שהיו קרובים אלינו הלכו לעולמם באותה תקופה. עבר ומוות הקיפו אותנו מכל העברים.
נמשכתי למ', אבל לא חיזרתי אחריה. לא ידעתי איך לחזר אחרי נשים, אבל ידעתי להיות ידיד טוב, וכזה הייתי. למדנו ביחד והיא סיפרה לי דברים על עצמה. שום דבר שעזר לי לפענח את המסתורין. בשלב מסוים ראיתי את הצלקות על זרועותיה, שהבגדים הארוכים הסתירו (ואולי נועדו מלכתחילה להסתיר). הבנתי ולא הבנתי. מתישהו גם הזמינה אותי אליה. היא גרה אצל הוריה, שהיו די מבוגרים, והייתי מופתע מהעצבנות שבה נזפה בנוכחותי באבא שלה, על כך שהשאיר זוג מכנסיים שלו על הספה בסלון. בחדרה פעל תנור כל הזמן, ועל הקיר צוירו ביד-אמן ציור ולצדו שיר, שכשם שהיו יפים כך היו מדכאים.
ערב אחד התקשרה אלי מ' והזמינה אותי אליה. היא אמרה שהוריה לא בבית ושיש בקבוק יין טוב. זה נראה לי כמו הזמנה למשהו מסוים מאוד, אבל מ' לא נתנה לי לגעת בה. היא אמרה שהיא לא יכולה לסבול מגע, אפילו לא צעיף על הצוואר, למרות שנורא קר לה. הייתי מתוסכל. מובן שכיבדתי את רצונה, אבל משהו בקשר הצטנן, מצד שנינו.
החידה של מ' המשיכה להעסיק אותי לאורך השנים, והתפענחה לי טיפין טיפין, ככל שצברתי ניסיון חיים. מדי פעם אני מחפש אותה בגוגל. יש לה שם יוצא דופן שאפשר לאתר בקלות, אבל היא לא מופיעה שם אף פעם, כאילו לא הייתה קיימת, ומן הסתם זה מה שהייתה רוצה.
| |
| |