מה לפנים ומה לאחור

לבקשתה, אנחנו מתחילים בשדרות רוטשילד, כדי לספוג קצת אווירה תל אביבית. אני מצלם אותה על רקע כתובת גרפיטי. עם תסרוקת הפוקה שלה, הבגדים שבחרה בקפידה ובעיקר היא עצמה - זה צילום שאפשר להכניס ל"בוק". בהמשך אני קונה לה ארטיק קפה תוצרת בית ב"תמרה" ומתעד אותה גם שם. כשאנחנו שבעים מתל אביב אנחנו חוזרים לאוטו ונוסעים לספארי (שנינו מתים על חיות). היא מתגעגעת לטיגריס אבל אחרי בילוי משעשע באזור הינשופים והדורסים היא נשברת: "אני מתה מרעב!". הרמז ברור ואנחנו דוהרים ל"סוסו אנד סאנס", שם נטרפת במהירות מנה של המבורגר כפול 

(אל דאגה, גם זה צולם). כל התצלומים נשלחים בזמן אמת לאשתי, שמגיבה ב"מהממת", "כפרה עליה" ו"תשמור עליה". בדרך חזרה הביתה אני מזמזם לעצמי מבלי משים את השיר "במדינת הגמדים" ומעורר תגובה נרגשת. "אבא!", היא קוראת. "זה השיר שהיית שר לי כשהייתי קטנה!", ומסיימת באנחה: "איזה זכרונות!".