אני מרגישה אבודה
לא בגלל טריגרים ופלאשבקים
אני.. מצד אחד כל כך חכמה
מצד שני אני לא מבינה מה לעשות.
אומרים שסביבה היא המשפיע החזק ביותר
ואני מסתכלת מסביב
ויש לי חברה טובה מזה שנים
שמצד אחד, עזרה לי לעשות תהליכים רגשיים חשובים
מצד שני, החריבה לי את החיים בדרכה.
ויש לי את הנסיך שלי, שעזר לי לשפר את החיים שלי והוא מחזיק אותי באופן שאף אחד אחר לא הצליח קודם.
מצד שני, הוא מכור לגראס.
אבל גם אני הייתי
ואני כבר לא מעשנת חצי שנה. אבל הוא לא מסוגל להפסיק.
ומה שמטמטם אותי זה, שאני יודעת שהם יכולים לעשות שינוי
אני יודעת שהם אנשים טובים בלב
והם אוהבים אותי ורוצים את כל הטוב בשבילי.
ואני מפחדת, שלא אמצא חברה שתבין אותי או בן זוג אחר שיהיה כזה נסיך.
אבל כולם תמיד מרגישים אותו דבר. מפחדים מאותם דברים.
אז זה לא מקרה יוצא דופן, ואני לא רוצה תוצאה ממוצעת אז אני לא רוצה להגיב כמו כולם ולהיכנע לפחד לעשות שינוי.
מצד שני, אני לא רוצה לפעול מתוך לחץ באף כיוון.
פשוט מייגע אותי שכולנו באנו מאותו מקום
אבל איכשהו אני היחידה שבאמת מצליחה לצמוח.
מצד שני, הרבה עצות שיש לי בראש זה מאנשים שהצליחו, כן, אבל הם גם משוגעים בעיניי ואני לא מחפשת את אותה תוצאה.
המוח שלי נמס, אני מפחדת לעשות טעות ולנתק קשרים עם אנשים מדהימים.. ואני מפחדת שאני מתעקשת על אנשים שבעצם הם לא כאלה מדהימים כמו שנדמה לי.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
