חיי בטלטלות

הוא הגיע בצהריי היום לקיבוץ קטן בצפון.

חיכיתי לו בכיליון עיניים. והוא, לא אחר אפילו בדקה.

לבוש בגדי צבא ועל ראשו כובע של קארבוי.

ישר חייכתי ורצתי לקראתו.

"דימה (שם בדוי) שלי!" קפצתי עליו והוא הרים אותי עליו עם הרגליים סביב האגן שלו ונישק אותי.

הלכנו ביחד לדירה שלי שלובי ידיים.

בחיים לא חשתי תשוקה כמו שחשתי איתו.

כמה דקות עברו וניכנסנו לדירה שלי.

סובבתי את מפתח הדירה והוא לקח את שתי ידיי ושם אותם מעל ראשי,

רכן לעברי ונישק את שפתיי.

עבר לצוואר ומישם לחזה,הוריד לי את החולצה ולחפן לי את השד.

הוריד את שאר בגדי והשאיר אותי עירומה וחשופה לפניו.

"יש לך משהו לקשירה?" שאל לפתע.

"אמ...אני חושבת...תסתכל בארון"

הוא חיפש ולאחר כמה שניות חזר.

"הנה!מצאתי!" אמר, "תושיטי את ידייך לפנים" ציווה עלי בתוקפנות.

אני אוהבת את זה. את זה שהוא אומר דברים כאלה בתוקפנות, זה סקסי בעייני.

הושטתי את הידיים לפנים והוא ליפף סביבם את אחת החגורות שלי, הידק וקשר.

ואז לקח עוד חגורה וקשר לי את הרגליים.

השכיב אותי על המיטה ואז....

ואוו!

הוא נכנס לתוכי.בהתחלה לאט ואז כשראה שאני נהננת הוא הגביר את הקצב.

אז עכשיו אני מבינה איך יכולה להיות תשורה בקשירה של אנשים..

" תגידי את השם שלי!תצעקי אותו!" הוא אמר בציווי.

יצא ממני ואז בבת אחת ניכנס, הפעם ביותר חוזקה, הרגשתי שאני תכף מתפוצצת.

" דימה!..." צעקתי והרגשתי נזילה סמיכה בין רגליי.

שכבנו שנינו על המיטה שלי, מרוצים ומסופקים.

דימה שלי,

אני כל כך מתגעגעת אליו לפעמים..

רוצה לראות את החיוך המקסים שלו שחושף שתי גומות חן, חיוך שממיס כל בחורה שהיא, אני בטוחה בזה.אותי הוא המיס.

לא יודעת למה, נדמה לי שזה שיר מתאים כמעט תמיד לכל מצב שיש לי: