Nowhere
Promise me to pass the time, dance with me on plastic tears...Kiss me we won't feel alone 'till morning, when we disappear |
| 10/2007
עוד מעט אני אזיע במדים ועלייך ירד שלג.
עוד שנתיים יעברו ואני לא אראה אותך צוחקת
כמו בשנה שעברה, שלא יכולנו להרדם בלילות
היינו צוחקות כ"כ חזק באמצע הלילה ומעירות את כל הבית ואת השכנים
מעשנות בחשאי במרפסת העץ
היית מסיימת עוד לפני שהייתי מגיעה לחצי כי ככה התרגלת
היית שואפת את כל הסיגריה בשאכטה אחת
והיית כ"כ יפה, הכי יפה שיש
הלכנו ברחובות העקומים ואת על העקבים שלך
צוחקת עליי שאני נדהמת מהאוויר והנופים והדבורים שהיו בכל מקום
שתינו קפה בכל מקום בקורסק וגם במוסקבה
וכל השטויות שעשינו בסנט פטרבורג
את זוכרת איך אהבנו את הבית קפה ההוא
כולם כבר הכירו אותנו כי כל יום באנו בעקביות באותה השעה
וכשנסעת אני הלכתי לבד ושתיתי מרטיני וחשבתי עלייך
וחזרתי לבד ברכבת התחתית
איך קשה לי עכשיו בלעדייך
זה לא מספיק לשמוע אותך פעם בחודש ולכתוב לך מכתבים
זה לא מספיק כי את יותר מדיי רחוקה
איך אהבתי שתמיד סיפרת רק לי את כל הסודות
וידעתי שאני היחידה שיודעת עלייך כ"כ הרבה
ובכל התקופה המזעזעת שעברת לאחרונה אף אחד לא תמך בך
ושוב סיפרת לי הכל דרך הטלפון
ולא יכולתי שלא לבכות
אני זוכרת איך בכית כשאני עזבתי
איזה נורא זה היה להפרד ולהבין שזה נגמר ושאני לא אראה אותך יותר
תמיד היינו יחד ועזבת את הכל כשהגעתי
היינו סתם יושבות בבית לפעמים ושומעות מוזיקה
והכרת לי את zveri
היינו בכל מקום ועשינו הכל
איזה כיף היה לי איתך, רק אני ואת
לפעמים זה שובר אותי שאת לא פה
אני כ"כ מתגעגעת
תראי אותך, את כבר רופאה בסטאג' ואני תקועה פה לעוד שנתיים
עוד מעט אני אזיע במדים ועלייך ירד שלג.
| |
| כינוי:
Castiel
מין: נקבה
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
