אני לא אוהבת...
אני 'פריק קונטרול', בכל דבר שנוגע לחיים שלי...
כשהייתי קטנה הייתי המלכה של החבורה, אף פעם לא הייתי מלכת הכיתה, אבל בין החברות שלי אני החלטתי הכל.
מה נשחק, מתי, איך, מי תיהיה הדמות הראשית, הכל אני החלטתי. וכולן קיבלו את זה יפה..
בתיכון שנאו אותי על זה, תמיד היה לי מה להגיד. עניתי גם אם ידעתי שאני הולכת לחטוף על זה מכות.
לא פחדתי ממה שיהיה, היה לי מה להגיד ותמיד אמרתי את זה.
המנהלת שלי בפנימיה אמרה לי שיהיה לי מאוד קשה בחיי הבוגרים אם לא אלמד להיות מתונה יותר.
ולאט לאט למדתי איך לשלוט על זה, וגם כשהייתי סתם מוכרת גלידה בחנות ידעתי לשלוט בהכל ולגרום לדברים לקרות.
כנראה שזה איזו מתנת נחמה מאלוהים על כך שלא יצאתי מלכת היופי. "אם לא יפה לפחות תוכלי לשלוט במה שמתרחש סביבך" בטח אמר לעצמו כשיצר אותי.יש ימים שאני אומרת לעצמי שזה פשוט לא "פייר", זה לא הוגן. זה מעשה נבזי מצידו לעשות אנשים מכוערים.
ועוד יותר נבזי לזרוק לנו עצם ע"י אישיות חזקה, או משהו כזה.
אמשיך ואומר שכשהתגייסתי למדתי לשלוט גם אז במה שמתרחש סביבי, כבשתי לא מעט אנשים עם האישיות שלי.
אני לא יכולה להגיד שכולם סביבי מתים עליי, לא. אני לא המכוערת שהיא פשוט מקסימה וכולם רוצים להיות חברים שלה, אבל אני זאת שמי שמכיר באמת לא יכול להתעלם ממנה, לטוב או לרע.
אני תמיד אומרת שזה או שאוהבים אותי או ששונאים אותי, אין באמצע.
אני יכולה להטריף עם האימפולסביות שלי, אם החוצפה או האומץ, תלוי איך מסתכלים על זה, ואני גם שובה לבבות כי אני יודעת להכיל ונותנת בלי לבקש תמורה (ואני לא מעידה על עיסתי, זה מה שאמרו לי כל החיים).
הייתי מפקדת בולטת מאוד, לטוב או לרע, גרמתי לחיילות שלי לעשות כל מה שאני אומרת אם בצעקות או במילים יפות, ובסוף גם לא מעט מהן מאוד העריכו אותי.
השארתי רושם טוב על אחת המפקדות שהיו לי בצבא ולכן אני גם חוזרת לקבע, ואין לי ספק שאחרי התחלה לא פשוטה אני אצליח לבלוט גם שם. רק מקווה שזה יהיה לטובה!
אבל לא לשם כך התכנסנו היום..
אני 'פריק קונטורל', ואני לגמרי לא נוהגת לאבד שליטה או לברוח מהמציאות, אני לא מעשנת סמים ובקושי שותה, היו לי כמה פעמים שבהן איבדתי שליטה בגלל שתיה, אבל אני יכולה למנות את הפעמים האלה על שלוש אצבעות.
יש שני דברים שבהם אני חסרת שליטה, שאני מאבדת את המציאות ולא מצליחה להשתלט עליה, אתם יכולים לנסות לנחש. ואולי גם תצליחו לנחש אחד..
הדבר הראשון שבו אני לא מצליחה לשלוט הוא גברים, לא מפתיעה כל כך. אני יכולה לאבד את הראש בגלל גבר, ויש גם לא מעט שהביאו אותי למצבים שלא כל כך אהבתי, כשאני רוצה לשלוט במערכת יחסים כלשהי שאני נמצאת בה, אני נהיית מפלצת. קנאית ונקמנית, כל הרועה יוצא ממני.
פעם אחת, לפני חצי שנה בערך, אני ומאור התכתבנו, זה היה אחרי כמה חודשים שבהם לא דיברנו בכלל, ונירא לי מיותר להזכיר ששכבנו פעם אחרונה לפני שנתיים, אבל עדיין, רציתי לשחק לו בראש. דיברתי מלוכלך, עשיתי לו קטעי טיזר מעצבים כמו שאני אוהבת, התגרתי בו, פיתית אותו, ואהבתי שהוא רודף אחרי.
אני יכולה להשתגע מהמחשבה שעומד לו הזיין רק מהדיבורים שלי ובכל הזדמנות שהייתה גרמתי לזה לקרות. גם עכשיו זה מעלה בי חיוך זדוני!
החלטתי שאני יוצאת ומשתחררת קצת כי הרבה זמן לא עשיתי את זה, יצאתי למועדון, למרות שאני לא חסידה גדולה של עשן סיגריות וגברים מטונפים, אבל רציתי לרקוד, רציתי להשתחרר.
אחרי שלוש כוסות של וודקה חמוציות התחלתי להשתחרר, הוצאתי סיגריה מהתיק ושאפתי כל שאכטה לאט ככל שיכולתי, נהנתי לעשן כששתיתי, שקעתי במחשבות על זה שכל כך הרבה זמן לא הייתי עם מישהו, לפחות שמונה חודשים ואז נזכרתי בדביר ובכמה הסקס איתו היה אלוהי וחייכתי לעצמי כמו מפגרת.
סיימתי את הסיגריה והסתובבתי כדי ללכת לרחבת הריקודים, חשבתי על זה שוב, הסתובבתי חזרה וביקשתי מהברמן שוט נוסף, אחרי שהורדתי אותו כמו גדולה, ראיתי מישהו מושיט לברמן שטר ומשלם לי על השתיה.
אין דבר שמישהו חולת שליטה כמוני שונאת מזה שגבר כלשהו חושב שהוא יצליח להיכנס לי לתחתון רק בגלל ששילם לי על השתיה, ולא משנה כמה אני לא יפה וניראת קלה להשגה, חייכתי בחיוך מריר, אמרתי תודה והסתכלתי משם, אבל הבחור לא ויתר, הוא הלך אחרי וברגע שהגעתי לרחבת הריקודים הוא נצמד מאחור כיעה לערס מן השורה הראשונה...
לא אמשיך לחפור אבל אחרי לא הרבה זמן מצאתי את עצמי בתא השירותים אם מישהו שעד היום אין לי מושג איך הוא נראה...
זה קרה בגלל שיחה שהתפתחה עם מאור באסמסים, הסתובב לי משהו בראש כשניסיתי להוכיח שאני יכולה בלעדיו...
זה היה סקס חפוז, סתם כדי לסמן וי.
אני לא מצטערת על הרבה דברים בחיים שלי, אבל זה לגמריי אחד מהם, למען האמת אני מצטערת כמעט על כל המצבים שאליהם הגעתי בגלל מאור, זה לא שיש הרבה כאלה, אבל הוא גרם לי לאבד שליטה, ולא רק במה שמתרחש סביבי, אלה בעצמי, איבדתי שליטה בעצמי..
הייתי כועסת יתר על המידה מהמחשבה עליו, ובכל כוחי כל פעם מחדש עשיתי מעשים רעים, מכוערים, בעניי עצמי...
אז, במועדון.. בשירותים.. זאת היתה הפעם הראשונה ששכבתי עם מישהו שאני לא מכירה בכלל, לא לפני ולא אחרי...
בפוסט הקודם כתבתי שאני מרגישה שמאור לא שחרר אותי, אבל אני מבינה שלמרות שאני מרגישה שזה לא בדיוק נגמר בנינו, הוא אף פעם לא יהיה העתיד שלי, הוא העבר היפה והמכוער, זה שאני לא רוצה לחזור אליו...
הוא גרם לי לאבד שליטה, ולא במובן הטוב שבמילה, הוא גרם לדברים רעים לצאת ממני, היינו כמו שני אנשים שעושים רע אחד לשני, בגללי הוא בגד בחברה שהייתה לו ובגללו אני שכבתי עם כל הבא ליד כדי להוכיח שאני יכולה לעדיו..
כשהבנתי שאני מרגישה משהו לגלעד, הבחור שהיה מפקד איתי, לפני כמה חודשים, הבנתי גם שזה לא בדיוק כמו שהיה עם מאור
אני חושבת שכבר כתבתי על זה, גלעד זה היה משהו אחר, אין לי איתו שום קשר מיני, ואני לא מרגישה פגיעה כשאני מדברת איתו,
וכשאני מסתכלת קדימה וחושבת על הגבר שאני רוצה, אני חושבת על גלעד, על מישהו כמוהו, לא על מישהו כמו מאור, גלעד מוציא ממני דברים טובים, הוא גורם לי להיות טובה יותר, כשאני לידו אני רוצה להיות נחמדה ופחות אימפולסיבית, והוא גם גורם לי לאבד קצת שליטה, אבל בקטע הטוב של המילה, איתו אני מרגישה משוחררת..
וכשאני אומרת שאני מאבדת שליטה עם גברים, אני לגמריי מתכוונת לשני הדברים, גם לטוב וגם לרע, הייתי רוצה למצוא גבר שיגרום לי לאבד שליטה, יגרום לי לבטוח בו ובעצמי.. אני רוצה לשוט לארץ ללא שליטה... ארץ חופשית!
הדבר השני שגורם לי לאבד שליטה, ולרוב לחייך כמו מפגרת... זה קריאה, אני אוהבת לקרוא, לא עשיתי את זה הרבה בשנתיים שהייתי בצבא, בשל התפקיד האינטנסיבי, אבל אני אוהבת לקרוא, במיוחד רומנטיקה...
בקיצור, אני לא בן אדם שבורח מהמציאות, ההפך לגמריי... אבל בשני דברים אני מאבדת שליטה והייתי רוצה שזה תמיד יהיה לטובה.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
