טוב אז זוהי רשומה מספר 1. לצערי הרב ולצערם של הרבה בחורות אחרות אני סובלת מהפרעות אכילה לא בדיוק בולמיה לא בדיוק אנורקסיה נקרא
EDNOS = Eating Disroder Not Otherwise Specified
מה זה אומר? אני לא רזה מאוד, לא שמנה מאוד, בגודל סביר, לא מקיאה כל מה שאני אוכלת לא מגבילה את עצמי כמובן ל200 קלוריות ביום ולצערי גם לא מצליחה ממש בצומות...זה קצת מזה וקצת מזה ועוד כל מיני הרגלי אכילה מוזרים וכללי אובססיה מוזרים לאוכל. לדוגמה:
1. אם אני לא מתאמנת במכון כושר ביום מסוים, אני לא מרשה לעצמי ארוחת ערב נורמלית אלא רק ירקות ומים ותה צמחים בלבד (אחרת זוללים את כל הבית כי להתאמן זה קשה קל וחומר כשעברת את גילאי ה20 וחצית לגיל 30+)
2.אם אני לא מתאמנת במכון כושר ביום מסוים אני לא מרשה לעצמי להתקלח (למרות שמאז שנהייתי בת 30 התחיל לי אקנה בגוף ולא בפנים אז אין לי ממש ברירה אלא לפחות להשטף מבלי לחפוף את הראש כל יום לפחות בקיץ...במרכז החום נוראי וגם אז זה יהיה מקלחת בטמפ' יחסית קרה עד כמה שאני יכולה לסבול)
3.אני הרבה פעמים אקנה אוכל שממש בא לי לאכול שהוא ג'אנק פוד, כמו עוגה, מגנום, צ'יפס וכאלה ואני לא אגע, זה יישאר בארון כמה שאפשר לפעמים חודשים, אם בסוף אני נוגעת ואוכלת קצת זה חייב להיות שקול ומדוד בקערה וגם את זה, אני אקיא. (היות שהקאות זה לא ממש דבר בריא לכן אני משתדלת לצמצם את העניין למינימום ההכרחי).
4.בעבודה אני מרשה לעצמי לאכול בשעות מאוד מסוימות (מזל שאני עובדת בעבודה משרדית משעעמת) וגם אז זה יהיה אותו דבר כמעט ותמיד בשולחן שלי ולא ליד אחרים (מחרימים אותי בעבודה וגם, אני לא אוהבת שמסתכלים עליי ושופטים אותי במיוחד הבנות בעבודה)
5.אם כבר נפלתי ואכלתי משהו נורא כמו פנקייק או פיצה או משהו כזה, אז אני אחר כך אשתדל לא להקיא ואם בחרתי לא להקיא אז אני אחרי זה לא אוכל כלום אלא רק שתייה.
6.נשקלת רק פעם בשבוע כי אחרת אני שמה לב שאני מרשה לעצמי יותר מדי לאכול זבל ועולה מהר מדי במקום אני כן מודדת בסרט את היקף המותניים כשאני נכנסת לחרדה וחייבת להשקל.
7.בימים של שתיית אלכוהול אני אשתדל לא לאכול כלום עד אותו ערב היציאה וגם אז אשלב המון מים כדי לא להשתכר יותר מדי ואם כבר נשנוש אז הכי בריא שאני אוכל למצוא בבר.
8.שישיבת אני משתדלת לא לאכול כמעט כלום.
9. כשאני רעבה אני אוכלת מסטיק בלי סוכר, או מעשנת,או שותה מים, או תה, או רואה סרטים וסרטוני בינג' משום מה זה גורם לי לא לרצות לאכול ומוריד את החרדה ממני.
אין לי כרגע עוד כללים אם אני אזכר אני אכתוב.
אז כן, יש מיעוט של נשים עם הפרעות אכילה גם אחרי גיל 30, סוחבת את החרא הזה מגיל 14 לסירוגין, נמצאת בטיפול ומעקב..מקווה שיום אחד אני אגיע למצב שאני אהיה קצת יותר שלמה עם הגוף שלי.
אם יש לכם בקשות לדברים מסוימים או פוסטים על נושאים מסוימים נא לכתוב בתגובות.
מקווה שתהנו.
השיר שמתאר אותי היום - Fitter Happier Radiohead
סרטון יומי שקשור להפרעות אכילה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
