אוקיי אז לא כתבתי פה המון זמן, לצערי מניסיונות שלי בלוגים בד"כ משמשים אותי רק ליומני ירידה במשקל.
נשמע מטופש, אבל כן יש לי איזה 14 ק"ג לרדת אני לא אומרת סתם (אני שוקלת 65 על 1.62 שזה לא נשמע הרבה, אבל יש לי מסגרת צרה וציצים קטנים מאוד, כך שבשבילי, זה משקל גבוה...המבנה שלי יחסית צר ואני אמורה לשקול בסביבות ה50, אם כי כשיש לך קרוהן זה עוד יותר קשה לרדת במשקל).
אז, אני לא יכולה להתאמן כרגע כי מסתבר שיש לי שבר בשורש כף היד (אחרי שניסיתי לסוע על תל אופן וחשבתי לתומי שזכרתי לסוע על אופניים, אם כי ניסיתי לעלות עליהם עם הלפטופ בתיק ששקל 6 ק"ג סה"כ, נסעתי אולי 200 מטר על המדרכה עד שנפלתי, אז..לא, מסתבר שלא תמיד זוכרים לסוע על אופניים, אני אישית לא עליתי על זוג מאז גיל 12 נראה לי, אופני ספינינג בחד"כ אני לא מחשיבה כאופניים שכן הם נייחות). אני מחכה בימים אלו לניתוח שצריך לקבע את השבר, כמה חבל שזה ביד הדומיננטית שלי מה שאומר שסיכוי ההחלמה שלי לחזור לצורת תפקוד כפי שהייתה הוא לא גבוה אבל שימוש סביר זה אפשרי.
היה לי יום הולדת טעון, גיל 31 לא נשמע מבוגר להרבה, אבל בשבילי זה קשה היות ואין לי רכב משלי, אין לי דירה משלי, אין לי קריירה ואני עדיין מנסה לבנות אותה במעבר מעבודה אחת למשנה כל שנתיים בערך, אין לי נכסים, אין לי חסכונות ואני נסעתי לחו"ל רק פעם אחת כי הבן זוג מימן את זה.(שזה מדהים אבל מרגיז אותי שלא היה לי כסף לממן את הנסיעה הזאת).
אז בזמן האחרון מאוד הזנחתי את עצמי, נפשית וגופנית והבן זוג שלי אמר לי, תקשיבי, זה נקודת המשקל הכי גבוהה שלך, את אוכלת זבל בלילות ואני יודע כי אני שומע, אני רואה עטיפות, את לא מתאמנת, לא אכפת לך מעצמך ואת מתחילה להראות כמו בטטה והפרצוף שלך מתחיל להיות פרצוף פיצה מכל המתוקים והשומן שאת אוכלת, די את חייבת לרדת קצת. אני מוכן שלא תקני זבל הבייתה ונאכל בריא, אני מוכן לעשות איתך אפילו ספורט..שזה אחלה.
אז צריך לעשות דיאטה שוב, זה כזה קשה כשאתה לא יציב נפשית, אכלן רגשית באופן כללי אני גם לא אוהבת אוכל בריא בעיני זה עונש, למה לאכול סלט שהוא לא טעים לי כשאני יכולה לאכול פיצה, למה קולה זירו כשקולה רגילה הרבה יותר טעימה...אז אני מוציאה את האגרסיות שיש לי מהתמכרות למלוחים,מתוקים ושומנים ובשרים פה, כי אחרת אני אחרוש על המקרר ואני צריכה דרכים אחרות להעסיק את עצמי למעט אכילה.
מעבר לזה אין הרבה מה לספר, אני לא יודעת איך להגדיר את הקרייבינג הזה לאוכל וג'אנק פוד כשאתה בדיאטה, זה כאילו אתה רעב והמוח מנסה לשדל אותך בכוח תאכל סוכר, תן לי אוכל מזיק ואתה נלחם בעצמך כדי לא לעשות את זה, מחקרים מוכיחים שכאשר מצליחים להגיע למצב שמורידים צריכת סוכר, מלח ושומן לשלושה שבועות, הגוף יצליח קצת לגמול את עצמו, מנגנוני הלפטין,גראולין והאינסולין ישובו להיות כתקנם והרעב הנוראי והקרייבינג הולך ויורד, לא לגמרי אבל לרמה בהחלט נסבלת.
אז היום זה היום הראשון, מאוד קשה לי אני אשתדל כנראה לעדכן יומית, נראה בכלל מי קורא את הפוסטים המשעממים טיכו האלה.
מה עוד יש להגיד? מחליפים לי שוב תרופות, אני מנסה לרדת מהאלכוהול והקלונקס והאכילה הרגשית והסיגריות, קשה מאוד!
אז הנה קומץ צתוכניות שעוזרות לי כשאני ממש רעבה כי זה מעין תזכורת קטנה להגיד לי, את במדרון חלקלק ואם לא תפסיקי עכשיו ותתחילי לדאוג לבריאות ולמשקל שלך, את מהר מאוד תגיעי למשקלים שיהיה לך מאוד קשה להוריד (לצערי להעלות משקל לרובנו זה קל, לרדת? זה כבר סיפור אחר, ממש כמו שרופא שינים פעם אמר לי, לעקור שן? אין בעיה, זה מאוד פשוט, להחליף אותה?...זה כבר סיפור הרבה יותר מסובך- כי שתלים וכתרים זה סיפור מאוד מורכב הרבה יותר משן אמיתית וחומר טבעי שיש לנו בגוף)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
