פרץ בי החשק לכתוב במקלחת,
מיד התיישבתי אפילו מבלי להסתרק - רק שלא יחלוף רק שלא יתחמק.
פעם קראתי באיזה מאמר שמישהו כתב,
שתמיד במקלחת באים הרעיונות הכי טובים
כי אנחנו רגע עצמנו , מחוברים לגמריי לחיים
בלי הפלאפונים או שאר המסכים
שגורמים לאיזשהו ניתוק, בריחה מאנשים..
וזה מביא אותי לנושא החם ביותר :
זוגיות , אהבה ומה שעליהם כבר יש לספר.
חשבתי לתומי יום בהיר אחד
למה שבחורה יפה כמוני , תישאר ככה לבד?
אז אני אפתח טינדר נו מה כבר יקרה.
הרי מי בנינו , לא צריך איזה בוסט לאגו באמצע לילה מדכא ?
נכנסתי שמתי תמונה אחת.. מתפדחת
ומחקתי.
להכיר באינטרנט זה ממש מסוכן, את יודעת ?
אני שנולדתי היישר לתוך ההתפתחות הטכנולוגית הראשונה
גדלתי לתוך האזהרה הברורה :
באינטרנט תמצאי או פדופיל או מתחזה
לעולם לא לבטוח ! אין לדעת האם מאחורי המסך הוא באמת זה,
שמתאר את עצמו ...
ובכן, אני כבר ילדה גדולה
כבר עברתי דבר או שניים
וחוץ מזה, אונס לא עוברים יותר מפעמיים!
סבבה יאללה למשימה... מחליקה ימינה שמאלה
לפעמים אפילו לא מביטה בתמונה.
משעמם ....
זה קצת שרט לי את המוח אם לומר את האמת.
התחלתי להרגיש שבעצם אנחנו בעולם מקביל, וכל הילדות תמיד חשבתי
שאולי אנחנו דמויות במשחק SIMS
והנה התאוריה מתגבשת!!!
ועד שאת מוצאת מישהו שיש קליק נחמד,
ואת דיי בטוחה שהוא לא מתחזה ויש מצב שהוא אכן האחד
שעומד מאחורי תמונותיו
את פוסלת על משהו מטומטם,
ואומרת נו טוב, אני אמשיך להחליק עוד יגיע "המושלם".
והוא לא מגיע...
לעולם.
ומשהו בך נכבה,
מתחילה להרגיש כיאלו אני זו שהשתגעתי
שאותי אף אחד לא ירצה
ואיך אני בכלל מתקשרת כבר בעולם מבעד למסך הזה???
אז אני לא אשקר ואהיה כנה,
שאני כנראה אמשיך להחליק ימינה או שמאלה תמונה
זה קצת עושה לי נעים,
לשמוע שאני יפה...
וקצת עושה לי טוב,
להמשיך ולחשוב
שאולי,
משם
תגיע הגאולה
ואני כבר לא ,
אדבר לתמונה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
