כמעט שנה שלא כתבתי כאן.. בזמן הזה השתנו כ''כ הרבה דברים..
חזרתי לתל אביב, מצאתי עבודה, הייתה לי זוגיות ארבעה חודשים אבל היא נגמרה מזמן..
הוא לא היה בריא לי והוא גם לא הצליח לאהוב אותי כמו שאני אהבתי אותו, כמו תמיד.
מה שלא השתנה זה הלופ של ההפרעה, עליה במשקל וירידה ושוב עליה.
חודשים שכמעט לא אכלתי וצרכתי משלשלים ואז חודשים של בולמוסים שלא רוצים להפסק!
עייפתי מכל השיט הזה כבר.. אני מתגעגעת לימים שפשוט לא הייתי מסוגלת לאכול, שהיו צריכים לכפות עליי לאכול!
למה אני כל הזמן בולסת? למה אני כ''כ דפוקה?
בפעם האחרונה שעליתי הגעתי למשקל פסיכי שלעולם לא הייתי אפילו קרובה אליו לפני! ואז הצלחתי לרדת ועליתי שוב ועכשיו שוב ירדתי קצת
אבל אז שוב נפלתי, אני כבר שבועיים בולסת ובולסת ובולסת..
גם היום כמו כל יום בשבועיים האחרונים לא הפסקתי לבלוס אבל לקחתי 4 לקסעדין, מקווה שיעזור!
אני בצפון כרגע אצל אחי הגדול כי אני אחרי ניתוח ואסור לי לקום מהמיטה בגדול
מה שגם מונע ממני לעשות ספורט שזה עוד יותר גרוע כי אני לא שורפת קלוריות בכלל!
מחר יש לי ארוחת שישי אצל המשפחה פה, עד אז אני מתכוונת לא לאכול וגם אחרי הארוחה אני אקח לקסעדין ובשבת אני מקווה מאוד לא לאכול!
הלוואי והייתי יכולה להיות נורמלית! הלוואי ולא היה איכפת לי מה המשקל שלי ואיך אני נראת!
כבד עליי כבר כל החרא הזה, בחצי שנה האחרונה רציתי להתאבד כ''כ הרבה פעמים!
אבל אני לא רוצה למות ככה.. לא רוצה שיזכרו אותי שמנה!
אני כ''כ עלובה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Anne23