אני פקעת עצבים ,אני לחוצה ברמות היסטריות.

הלימודים ,זה החודש האחרון ,הכל נופל עלי, ההורים שלי, החבר שלי. מרגיש כאילו הכל מתפרק עוד לפני שהתחיל ,הכל עולה בלהבות. 

יש כאלו שיגידו שדווקא שאני מרגישה שהכל עולה בלהבות.. כך נראית התחלה חדשה ,הזדמנות. 

כרגע אני לא רואה את זה . 

אני אוהבת אותו אבל קשה לי המחשבה שאצטרך לוותר על החלום הכי גדול שלי- לגור בחו"ל בשביל הזוגיות שלנו.

מצד שני.. כל החיים רציתי בחור כמוהו ,הוא פשוט באמת נדיר ,עושה אותי מאושרת, גם אם עכשיו אני קצת מטולטלת וקצת קשה לי אז גם קשה לי לאהוב .אני יודעת בלב שלי שאם אני אוותר עליו..אני אתחרט על זה כל חיי ,הוא משהו מיוחד .

אני יודעת שכשאסיים את הלימודים..אחפש את עצמי ואדע את התשובות כי כרגע אני לא ושבת בהיגיון.

הדבר היחידי שאני יודעת זה שהחלומות שלי חזקים יותר מכל דבר אחר.

אני מקווה שהוא יהיה מספיק חזק כדי לקבל את זה ולא לנסות לשנות את זה בי..

כי לצערי הרב, אני טובה בלהיפרד .

לילה טוב ושליו.