ל מ ה ? ? ?

בשלב מסוים נכנסתי לשירותים ,בבית פאקינג שאן, והקאתי. אחרי הרבה זמן שלא הקאתי.

אני לא יכולה לתרץ ולהגיד ש"לא הקאתי הכול, זה בסדר". ממש ממש לא. עצם העובדה שהקאתי - פאק.

באמת לא הקאתי הכול. רק מה שהעיק לי על הבטן. אבל אף פעם לא טענתי שהקאתי הכול... קשה לי להבחין. אני מרגישה כלכך גועלית. 

אה כן, ואתמול הלכנו לעשות על האש אצל דוד שלי. ושוב, הכול היה טוב ויפה עד שהקאתי!!!

לפחות אכלתי עוד אחרי כל ההקאות האלה. מן הסתם, הקיבה שלי דרשה את זה, ומסתבר שגם המוח שלי? "הנה, הקאתי. אופס. טוב נו נאכל עוד אז לא קרה כלום".

מה עובר עליי. מה. למה אני לא יכולה להיות כמו בנאדם נורמלי ,ולשמור את האוכל בתוך הקיבה וזהו. לא היה שום דבר טריגרי כדי שיגרום לי להקיא. חוץ מהעובדה שאכלתי מעבר ליכולת שלי להכיל.

אוף אוף אוף אני די מאוכזבת מעצמי.

אבל היי ,לא הקאתי הכול... נראלי.. (גיחוך קל )

טוב נו, אני אצום ביום כיפור והכול ייסלח לי (חה חה)

אני מקווה שאתם ביליתם בנעימים ולא מילאתם את השירותים של המשפחה שלכם בקיא מצחין (איכס).