Lilota

נותנת לכולם הרגשה של אני בסדר

אומנם אני נראת מאושרת אבל בפנים עמוק בפנים שום דבר לא בסדר

כולם נהנים רק אני סובלת

ואני שותקת כי אף אחד לא יכול להבין אותי

לא משנה כמה אנסה להסביר אף אחד לא יבין

מסתכלת על עצמי במראה ואומרת לעצמי שיום אחד 

אולי יום אחד הימים האפורים שלי יהפכו לבהירים יותר

אבל מחכה עוד יום ועוד יום ועוד שבוע ועוד חודש ושום דבר לא משתנה תמיד אותה הרגשה מגעילה של הלבד 

אומנם אני מוקפת בהמון חברים רוב הזמן אבל בתוך תוכי אני יודעת שאני לבד אז תמיד מחפשת לי פינה של שקט 

פינה שקטה שתעזור לי לחשוב שתרוקן לי תמחשבות

לא אוהבת להתבודד אבל זה מה יש אבל תכלס מי אוהב להתבודד?

זה לא החברה זאת אני המוזרה שפשוט לא מתחברת לכל האנשים האלו כי אני לא צריכה נחמה אני צריכה הבנה...

הפעמים האלו שהלכת וחזרת..

הפעמים שקיוותי שאולי סוףסוף היחסים שלנו יתקדמו

הפעמים שהתחלתי לשחק במשחקים שלך

הפעם הזאת שהבנתי שאתה לא שווה את זה

הפעם הזאת שהתחלתי לשנוא אותך

הפעם הזאת שיצאתי עם החבר הכי טוב שלך לא כדי לנקום בך אלא כדי להתגבר עליך ,כי הוא היה שם..

הפעם הזאת שלא יכולתי להיות איתו בגלל שהבנתי שהמערכת יחסים ביני לבינו הם לא אמיתיות כי עמוק בפנים אני יודעת מה אני מרגישה

ולמרות הכל אתה עדיין מנסה לדבר איתי ,עדיין מנסה ליזום איתי מפגשים.. לא מבינה את זה כאילו אני נתתי לך את כל הסיבות לא להיות איתי בקשר ולמרות הכל אתה עדיין ממשיך כאילו כלום

ולמרות הכל אני כל כך שונאת אותך על איך שאתה גורם לי להרגיש כל הפעמים ניסיתי להתקדם צעד ואז ברחת ואז שוב באת ואז שוב ברחת פשוט לא היגיוני מה שגרמת ללב שלי להרגיש אבל בזמן האחרון שאתה מנסה לדבר איתי  חחח זה דווקא גרם לי להרגיש נאהבת ..למרות שהשיחות היו נגמרים בריב או סתם מסננת תמיד ידעתי שתשלח עוד הודעה כאילו זה היה מובן מאליו כאילו זה היה צפוי מראש 

כמה שאני שונאת אותך ככה אני אוהבת אותך כמה שבא לי שתלך ולא תחזור יותר אני לא רוצה שתלך ממני ...חחח גם אם אני יבקש שתלך אתה אולי תלך לכמה זמן ואז תחזור שוב להלחם חחח זה מצחיק כמה שקשה להפטר ממך אבל אני מקווה שזה לא יקרה ...כי אני יודעת שאתה תמיד תיהיה שם כמו שומר הסף שלי ששומר עליי מפני משבר אבל לפעמים אני תוהה האם יום אחד אגלה מה קורה בלב שלך ולמה אתה עושה לי את זה ..ואני מקווה שאני אדע את זה מהר כי אני לא אוכל להתמודד עם זה זמן רב כי אני לא יכולה שמישהו יסתובב לי במחשבות וידחיק דברים אחרים...כי ברגע שבאמת תלך אני ישבר באמת... 

אז אני מקווה שאני אדע ..כי אני שונאת לא לדעת איפה אני עומדת 

ואני מקווה שהרגשות שלי אליך ילכו בקרוב כי לא רוצה לפתח ציפיות ואז להשבר מאכזבה ...

אוהבת את המראה של הגלים של הים 

אוהבת את צבע הים

אוהבת את הרוח שהים מביאה איתו

אוהבת את הנוף שלה

אוהבת את הים כאשר השמש שוקעת יש בזה משהו מרגיע

אוהבת את האוויר הצח שהים מביא איתו

אוהבת את הריח ,הריח הזה שמאוורר את כל האוויר המסריח 

אוהבת את הצלילים שמגיעים יחד עם הים

אוהבת את הים לרוקן את כל המחשבות שעוברות בראש

כי זה הוא יופיו של הים

אז מה המקום שמרגיע אותכם?

ולא להתעורר למציאות כי שם מרגיש לי כל כך בטוח ומוגן...