אין עולם אחר

ארמון יפה וחביב מאוד לטעמי, במיוחד בהינתן העובדה שהיו לנו רק 10 דקות. מתי בפעם האחרונה בניתם ארמון? מתי שיחקתם עם לגו, או קוביות עץ? תחשבו על זה רגע. לחזור ככה לעשר דקות להיות ילדה קטנה, סתם ככה להנות וליצור ולשחרר, רק קצת. 

היתה שם קופסה מלאה בקוביות. רובן באותה צורה, בצבע עץ, קפלות נראה לי קוראים להם. משעממים מעט. היו פה ושם קוביות בצורה מעניינת, או בצבע, אבל היה צריך לחפור למצוא אותן. בהתחלה לא הצלחתי לבנות. רציתי לבנות ארמון שראוי למלך, כמו שעשיתי פעם כשהייתי קטנה. אני זוכרת ששבת אחת, הייתי בת שלוש או ארבע, ישבתי במשך כמה שעות טובות ובניתי ארמון אדיר. לא רציתי לפרק אותו אבל היה חייב לאסוף את המשחקים - זה היה משבר גדול בתחושה של ילדה קטנה. אבל אבא שלי צילם תמונה כדי כן לשמור את זה איכשהו. זה באמת היה ארמון אדיר. אפילו כתבתי את השם של הארמון בקוביות המזדמנות שהיו עם אותיות עליהם.

בקיצור, בואו ניקטן.

וזה הארמון שלי מהיום. בנינו אותו ביחד.