תחשוב חיובי,  יהיה חיובי. 

ההתרחקות מאנשים שליליים.  (חוץ מזה שהתרחקות מהסובל הריהו שלילי כשלעצמו) 

הסתרת הסבל.  נפנוף במציאות מדומה.  בין חופשה לסעודה. בין מסיבה לחגיגה. 

תכנות המחשבות,  זה הרי בוקע מתוכנו.  מחשבה וזיכרון נשמרים בנוירונים תעלות סידן וסינפסות. (דרוש ציטוט) 

תמלא את הראש במחשבות מסוימות שוב ושוב  ושוב, מה אתה מצפה למצוא שם אם לא אלו. 

אין גדולה כל כך בזה.  התמדה זה גם ערך, אז יש גדולה אבל לא כל כך. 

כי הכחשת הסבל לאן תוביל.  לרובוטים מתוכנתים.  

אלילי השבט של פרנסיס בייקון חיפשו דוגמאות התואמות את ציפיותהם. כמו שבט הולכים אחרי אליל, מתעלמים מכל מה שלא מסתדר עם האליליות (אידיאל מדומה) . 

והסבל מה? גם להתמכר אליו,  מה יצא. מיוסרים אובדניים. אבל אם סובלים אז להסתיר?  להחריג את הסובל? 

לאן זה יוביל אם לא למגפה.  מגפה של דורסים ונרמסים.  אכזריים, מוחרמים ונקמניים.  

אולי אני טועה.  אולי הרוב זה הנהנתניים המחוייכים. נצלם באייפון את הרחוב ונספור אחר כך מי נראה מאושר ומי לא.  

ונניח שיש פתרון לסבל מהו? מה כבר יכול להיות אם לא לספק איזה תאווה. להכניע מישהו. לעורר הערצה וקנאה.  

ליצור עוד ועוד מחזור של מחזור שלא מגיע לקרסולי המקור. (לא סתם יש יצירות אלמותיות) מי זה אמר רוצה ליצור משהו חדש תפתח ספר ישן?

אני חוקר את העניין של הפתרון (אולי זה קשור בגאולת ישראל)