חשבתי לעצמי מחשבות קצת הזויות. 

מה זה בעצם העולם שאני רואה סביבי,  מרגיש בעצמי,  קורא על אחרים.,

רק רוצים להראות טוב,  כדי מה?  הגברברים כדי לעשות סקס והרבה עם כמה שיותר? 

אנשים הפכו להיות חיות.  ככה אני מרגיש.  אם היה עולם אוטופי לכם. הייתם שוכבים עם כל אחת שרק רוצים,  מה כבר היה קורה?  העניין שזה לא עולם אוטופי,  והחסך בלהרגיש נחשק על ידי כל, זה מה שגורם לכולם להיות אובססיבים למה?  זה מה שמחזיק אנשים כאילו יש עוד מסת שריר,  קילוגרמים להשיל כדי שאז.. .

זה מה שמחזיק את העולם החסכים במשהו שמלחתחילה הוא רדוד כמו שני כלבים בפארק.  

טוב אז זה לגבי הרווקים המתוסכלים, 

לא שהנשואים מצבם טוב יותר. בכלל קשה לי להבין מה העניין איתם.

במילים מקדשים איזה ערך משפחתי,  באמת רק מכלכלים הכל , הרי הם כולם בעבודה כל היום,  בכלל למי היה סבלנות להיות עם הזאטוטים הצרחניים יותר מידיי. 

לכודים בשגרה,  עם חותמת של בית משפט אם רק יחשבו להתמרד. נגד כל הסיכויים חוסכים מול אינפלציה ויוקר דירה לרעתם.  

מחשבות הזויות כבר כתבתי. כנראה שבודדים מאבדים איזה קשר ל"מציאות שפויה", משהו כמו להתעסק חצי יום בלהנדס חיים של בן שבע. מנרקיססיסטיות לסגידה להורות. לדמיין שעל כף המאזניים החיים של הדור הבא שיוכרעו על ידי כל בחירה קטנה כגדולה. 

טוב לא חוכמה לבקר אלא אם יש אלטרנטיבה. 

משיח לא בא בקרוב? איזו יצירה של גולם.  32 אפשרויות לסדר עולמי חדש.  אותיות ומספרים, מה כבר מישהו מסוגל פה לעשות יותר מזה? 

לאן העולם פוסע אם לא לשעבוד, תמחור יתר,  התחננות להתפתחות הקוסמטיקה והפלסטיקה, ולשורות שורות של רצים ברחובות עם משקולות ובלי חולצות.