כשהשמש עלתה

קמת כאילו

כבר שנים שאנחנו

יחד

רוצה קפה? 

שאלת

לא

עניתי מתוך ערימת מצעים דביקים

עלינו למונית

האלכוהול מאתמול פעם ברקות

השמש הייתה חזקה מדיי ליום חורף ירושלמי 

הנהג קילל בלי הפסקה

את כל הנהגים 

האשכנזים המסריחים

וחייך לפרצוף הלבן שלי במראה.

העגיל שלך נפתח, אמרתי.

אז תסגרי לי אותו.

כן?

ככה בינתיים

רק עד הבית

והנה לא עברו שתים עשרה שעות

מאז שהכרנו

וכבר דחפתי לך אצבע עמוק לנחיר.