נגיעות, מחשבות ומסקנות.

העצים בירידה נראים נוטים הצידה.

למעשה, הם ישרים וגדלים כלפי מעלה.

יש רגעים בהם אני רק רוצה לדבר.

בלי איש שיקשיב,

ללא ייעוץ או חוות דעת,

לדבר.

כמות כה גדולה של אורות אינה נחוצה,

כי אם לא היתה קיימת,

עיניי היו מסתגלות לראות בלעדיה.

הכל יחסי, כולל הנכונות של המשפט הזה ביחס לנכונות של דברים אחרים.

מה הופך קווים בציור של ילדה לפחות טובים מקווים בציור של אדם שמכנה את עצמו אמן?

אני צריכה לשאוף לאושר שאינו תלוי באנשים או במעשים ועצם המחשבה על כך נותנת לי תקווה.

בעת שרגליי צועדות ואני מתחילה לחשוב על ההליכה עצמה, אני מתקשה ללכת.

מדוע אני מוצאת את השיפוטיות של הסובבים אותי מטרידה כאשר אני עצמי שיפוטית במידה כזו או אחרת?

כל החלטה שלי מושפעת מהרגעים שקדמו לה.. ועל כן יש לי השפעה מועטת על חיי. אני גרגר חול, כולנו.

האם מילות נימוס הן מיותרות? אם לא היינו משתמשים בהן, הן לא היו חסרות.

יש רגעים בהם אני חושבת על משהו והמחשבה שבאה מיד אחרי כן היא שאני לא הראשונה שחושבת על זה.

איך יוצרים מצב אידאלי מסיטואציה? מי חכם ומי טיפש? מה זה טוב ומה זה רע? והאם היעדר טוב הוא בהכרח רע?

אני לבד עם עוד אנשים בודדים, אולי זה הופך אותנו לבודדים ביחד. 

אני כבר לא יודעת אם מסך לבן יגרום לי להפסיק לחשוב.

ואין לי הסבר לכמות הפעמים בהן דיברתי על עצמי בקטע. אין סיבה למה בעיני כל אחד הוא הכי חשוב ולא הסובבים אותו. 

עוד לא הוכחתי לעצמי שלא הכל בראש שלי. שלא הראש שלי המציא את העולם, את השפה, את האנשים והסרטים שאני רואה, את הצבעים.

אולי יש לי בעיות וכולם יודעים חוץ ממני. אך כרגע, עדיף להסתמך על הידע שלי.