קיים איזהו ניגוד בין השפה העברית לשפה האנגלית.
יפות ככל שיהיו, אינן יכולות להתקיים זו לצד זו.
האחת ימנית והשניה היא משמאל. תאלץ להפוך עולמות על מנת לאפשר דו קיום של השתיים.
והבחירה ביניהן?
בלתי אפשרית.
שכן שתיהן שגורות בפי ובכל אחת מהן יש את יופיה החינני שלא תרצה לעולם לוותר עליו.
ובכן מה עושים? כיצד בוחרים אחת להתמקד בה?
אולי לא בוחרים. וממשיכים כרגיל ומקוים שאנשים מסביב יבחרו להבין את בחירתך לא לבחור.
וינסו להבין את שעל לבך, בכל שפה בה תבחר לבטא זאת.
זהו מצב קצת עצוב, חוסר היכולת להתקיים יחדיו במקום אחד. אך ישנן דרכים בהן נוכל לערב אותן זו בזו.
סימביוזה. כמה אירוני, אך בעיני מקסים. מילה בלעז שתאפשר את קיום שתי השפות זו לצד זו.
מילה באנגלית שתמצא את עצמה גם היא ימנית.
גם שני דברים כל כך שונים מוצאים דרך לשזור זה את זה זו בזו.
אולי זה סימן.
אולי שוב הדימיון והאופטימיזם משתלטים ומנסים למצוא בהכל היגיון.
O.