בסוף קונצרט הסיום של קשת אילון התקיים בופה עבור משתתפי הקורס. הפעם לא נכחתי בתור משתתפת אלא בתור עובדת מטעם המקום המארח - למעשה לא על תקן מוזיקאית. לאחר סבב ברכות שלום, שיחות התעדכנות קצרות וכמה חיבוקים, חזרתי להתמקם יחד עם שאר לובשי המדים. פתאום ניגש אליי כריסטיאן לי, שזכה בשנה שעברה בתחרות מנוחין, שרק לפני שעה קלה העמיד את כל הקהל על הרגליים בתגובה לנגינתו, שהוא בעצם ילד פלא מגה סלב סך הכל בן 11, ושאל אותי איפה הצ'יפס. המעמד שלי מולו הביך אותי, וגם לא ידעתי את התשובה, לכן חברת המזנון תפסה פיקוד וענתה: בכיוון ההוא. ודרך אגב, אתה ילד ממש חמוד!
הוא שאל: הקשבת לי מנגן בקונצרט? ולאחר שענתה בשלילה, שילב את ידיו בספקנות והמשיך: אז למה את אומרת שאני חמוד?
אולי בעצם אני לא מקנאה. אני שואפת להיות מסוגלת להרגיש מספיקה כפי שאני, בלי תלות בהישגים שלי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
מרקישקעס