פריחת הקורקבן

מחשבות:

1) אין טעם בהסתרת החולשות שלי, אחרת הן לא יתחזקו לעולם. חוץ מזה, אני לא חושבת שאני יכולה באמת להסתיר

2) קשה לי לרצות לשחרר אותו. חשוב להזכיר: כשאני משחררת, מתפנה מקום לדברים חדשים, ויש להם פוטנציאל להיות טובים יותר.

מסקנות:

1) אין דבר פחות יציב מפרטנר שמגלה מאמץ יתר בניסיון ״לעקוב אחריי״. ככה נוצרת אווירה של פחד והיסוס. לפעמים מה שצריך זה לתת אמון בפולס הפנימי- לסמוך על האזניים, לסמוך על האצבעות, ופשוט להיכנס בביטחון בזמן. ככה הפרטנר באמת יכול להישען.