זה שראשון זה סוף שבוע זה אחד הדברים שהכי קשה לי להתרגל אליהם מאז שעברתי. יום ראשון היה לקום לעבודה עם חצי הנגאובר, אחרי סוף שבוע מלא באלכוהול ובמעט מדי שעות שינה. זה מן הסתם לא רק היום עצמו אלא גם התקופה והגיל והסביבה, אבל זה מסמל בשבילי את ההבדל הזה. 

ימי ראשון שלי עכשיו, של סוף שבוע, שונים מאוד מימי שבת שהיו לי. אני מתעורר מוקדם יחסית ויוצא לרוץ. משתדל לשמור על שגרה. פורק מעלי שבוע עמוס אבל מאוזן, עם שעות עבודה נורמליות, הרבה ספורט ואלכוהול לנשמה במינון מדויק.

אני צוחק פתאום כשאני חושב איך החיים שלי היו נראים עד לפני שנה וחצי בערך. מרגיש כמו עולם אחר, חיים אחרים. אהבתי את הסערות האלה, את הבלאגן, את זה שכל לילה נראה אחרת מהלילה שקדם לו. חשבתי שאני לא אסתדר עם שגרה. והאמת היא, שאני די אוהב את החיים החדשים שלי.