stupid masks |
| 4/2019
try some self love, everybody
אני מרפרפת במה שכתבתי.
מעלה בי חיוך.
אני מרגישה כל כך טוב עכשיו.
כאילו כל הלחץ הזה התפורר.
וידעתי שאין ממה לפחד- לא ידעתי אפילו מה מלחיץ אותי כ"כ.
שמחה שלא נתתי ללחץ לשלוט בי. לחרדות.
לא יודעת מאיפה הן באו לי פתאום, כ"כ חזקות.
בד"כ אני מצליחה הרבה יותר להשתלט עליהן, לגמד אותן.
כבר לא מה שהייתי פעם.
לא ככ בטוחה מה בו עורר בי את הלחץ.
נראה לי עצם העובדה שהוא כ"כ שונה;
הוא איכותי. והוא כמובן בהחלט שאפתן, בצורה שאני אף פעם לא אפסיק להעריך;
בן אדם יעיל, שרץ ונכנס לעשייה.
וזה כ"כ יפה- אני לרוב נכנסת למצב יותר פסיבי, והפעולה מפחידה אותי, מרתיעה אותי.
וזה מאיים.
וכמובן, יש את העובדה שהוא כל כך- נורמלי.
בקטע טוב לשם שינוי.
לא ש"לא נורמלי " זה לא טוב- כי זה בדיוק מה שאני וזה בדיוק מה שאני תמיד מחפשת.
אבל אף פעם לפני כן לא הייתי מסוגלת לראות את עצמי בסיטואציה כזו כי הרגשתי את עצמי נחותה כ"כ, זרה כ"כ שלא ידעתי איך לתפקד אפילו.
בלי לדעת, ומבלי לנסות, באו עליי ברכות שעזרו לי לראות את עצמי מנקודת מבט קצת אחרצ.
וזה מדהים :)
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
