מועדון מלא בעשן ורעש, ברקע מוזיקה קצבית, זוג רוקד ברחבה

היא נמוכה, שיער שחור ארוך על הראש שלה, הבחור מאחוריה גבוה, בלונדיני.

הגוף שלה זז לפי הקצב, לא מפספס שום ביט

התחת שלה מתחכך בזין שלו, בבירור בשלב זה הוא לא בטוח מה לעשות, הוא מופתע

לרגע הוא לא מזהה את הבחורה, אחר כך נופלת לו ההבנה

היא מתסובבת אליו בחיוך פלרטטני

"זה השיר שלנו."

היא אומרת לו 

"לא ידעתי שיש לנו שיר, סייר." 

"צ'יילד חצוף."

היא מסתובבת שוב ומתוככפת לדוגי, התחת שלה מתחכך בזין שלו שמתחיל להתעורר

התחת שלה זז לפי הקצב של השיר

השיר הזה שהיא שמעה אין ספור פעמים באוזניות, שהזכיר לה אותו

ברגע הזה היא הכי חופשייה בעולם 

היא עפה על גלי האלכוהול בגוף שלה, על גלי האקטזה

הסיפור שלהם לא יגמר כאן, הוא יגמר בחדר קטן שמושכר ללילה

לילה אחד איתו

היא בורחת לתוך הפנטזיה, לתוך ההרגשה שהיא מושכת, שיש לה שיער ארוך ושחור

שהיא נחשקת, לבושה בג'ינס קצר וגופיה

שהלילה הדמיוני הזה יגמר בסקס קורע סדינים, 

באורגזמה מטלטלת שתשאיר אותה ללא אוויר

היא חיה דרך הפנטזיה הזאת את הנעורים האבודים שלה

את ההרגשה הזאת, שהיא מכורה אליה

שהיא יכולה לאכול את העולם בכפית

שהתשומת לב שלו עליה

אבל

זו רק פנטזיה, 

היא פותחת את עייניה, היא בחדר עבודה שלה, מול הלפטופ.

נעוריה נאבדו להם כבר, היא כבר מבוגרת מידי, אחראית מידי

כבולה על ידי הגיל שלה ותחושת החוסר סיפוק שמגיע עם ההבנה שאי אפשר לחזור לאחור

כל מה שנשאר לה לצפות לו זה משכנתא, עבודה, ילדים 

אני שונאת את החיים שלי.