כמה הייתי רוצה שזו תיהיה נוטיפיקציה שלך אליי

אולי משהו מלוכלך

אולי משהו רגשי

משהו.

לא בטוחה אל מי אני מדברת, אל ההוא שבמילואים או ההוא שבארה"ב

בטוח לאחד מהם

נוטיפקציה שהגבת לשרשור בפורום, שלא קשור אליי

נוטיפקציה שלך מגיב בקבוצה של הלהקה

אף אחת מהן לא משויכת אליי ספציפית

אף אחת מהן לא קשורה אליי

תשלח משהו,

"אני מתגעגע"

"חושב עלייך"

משהו

אני יודעת שאנחנו חברים טובים, אני יודעת שאתה אוהב את הספייס שלך

ובטח אתה עסוק רצח

אבל, כוסאמק, אני כאן עדיין

האישה שלך, שמחכה לך בבית

שלח הודעה יא בן זונה

מה כואב לך?

נמאס לי להיות מובנת מאליו, כאילו שאני תמיד אהיה כאן

ומה אם אני אקום ואלך?

זה לא יזיז לך?

ילדותי ומטופש ככל שזה ישמע, תן מאמץ

תילחם עליי

הדברים הקטנים חשובים, כן, 

אבל מגיע לי גם דברים גדולים

שלח הודעה יא בן זונה, מה כואב לך

מועדון מלא בעשן ורעש, ברקע מוזיקה קצבית, זוג רוקד ברחבה

היא נמוכה, שיער שחור ארוך על הראש שלה, הבחור מאחוריה גבוה, בלונדיני.

הגוף שלה זז לפי הקצב, לא מפספס שום ביט

התחת שלה מתחכך בזין שלו, בבירור בשלב זה הוא לא בטוח מה לעשות, הוא מופתע

לרגע הוא לא מזהה את הבחורה, אחר כך נופלת לו ההבנה

היא מתסובבת אליו בחיוך פלרטטני

"זה השיר שלנו."

היא אומרת לו 

"לא ידעתי שיש לנו שיר, סייר." 

"צ'יילד חצוף."

היא מסתובבת שוב ומתוככפת לדוגי, התחת שלה מתחכך בזין שלו שמתחיל להתעורר

התחת שלה זז לפי הקצב של השיר

השיר הזה שהיא שמעה אין ספור פעמים באוזניות, שהזכיר לה אותו

ברגע הזה היא הכי חופשייה בעולם 

היא עפה על גלי האלכוהול בגוף שלה, על גלי האקטזה

הסיפור שלהם לא יגמר כאן, הוא יגמר בחדר קטן שמושכר ללילה

לילה אחד איתו

היא בורחת לתוך הפנטזיה, לתוך ההרגשה שהיא מושכת, שיש לה שיער ארוך ושחור

שהיא נחשקת, לבושה בג'ינס קצר וגופיה

שהלילה הדמיוני הזה יגמר בסקס קורע סדינים, 

באורגזמה מטלטלת שתשאיר אותה ללא אוויר

היא חיה דרך הפנטזיה הזאת את הנעורים האבודים שלה

את ההרגשה הזאת, שהיא מכורה אליה

שהיא יכולה לאכול את העולם בכפית

שהתשומת לב שלו עליה

אבל

זו רק פנטזיה, 

היא פותחת את עייניה, היא בחדר עבודה שלה, מול הלפטופ.

נעוריה נאבדו להם כבר, היא כבר מבוגרת מידי, אחראית מידי

כבולה על ידי הגיל שלה ותחושת החוסר סיפוק שמגיע עם ההבנה שאי אפשר לחזור לאחור

כל מה שנשאר לה לצפות לו זה משכנתא, עבודה, ילדים 

אני שונאת את החיים שלי.

תקופת מבחנים. פיטורים. התחלה חדשה.

למקרה שתהיתם למה לא הייתי כאן תקופה.

מחר מבחן אחרון, קיבלתי קצת אהבה קשוחה מהחברים שכנראה תעזור לי לעבור במועד א'.

אה, כן, אני גם שיכורה כרגע.

כי כשאת כמעט בת 30, שתי בקבוקי בירה זה מספיק כדי להשתכר.

התפטרתי מהמשרד, נמאס לי לעבוד בשביל אנשים אחרים ולהגשים את החלומות שלהם, אני רוצה להגשים את שלי.

לפני זה אבל... צריך להחליט מה הם החלומות האלה שאני רוצה להגשים, 

אם הייתי הולכת עם הלב והנפש, היית הולכת לעבוד בחינוך ובפנימיה

אבל אני אוהבת כסף, אז עולם הפרסום זה לאן אני הולכת

כי עם כל הכבוד להגשמה רוחנית ורגשית, ממש כיף כשחשבון הבנק שלך נמצא בחמש ספרות בעו"ש.

אז אני רואה את המצב שלי כרגע כירידה לטובת עליה, 

לקחת קצת מרחק כדי להתניע ולתפוס מומנטום, אתם עוד תראו, יהיה לי חברת פרסום ניו מדיה שתגלגל מיליונים.

אה, כן, לשים מרחק פיסי ביני לבין רקיע לא באמת הפסיק את החלומות הרטובים בהקיץ שלי,

הוא ליטרלי נמצא אלפי ק"מ ממני, אבל הסטורי שלו באינסטה מרטיב לי את הכוס באופן קבוע.

זה אומר שבדרכי אני קוגרית? 

אולי יום אחד שאני אהיה אנה וינטור הבאה אני יחזיק לי צעצוע בלונדיני עם עיינים כחולות על בסיס ויברטור,

מתנגש קצת עם העובדה שאני מאוהבת בבן זוג שלי בכל רמח איברי?

כנראה שלא,

הוא תופס משבצת אחרת לחלוטין במוח שלי, הוא הפרנטר, השותף, זה שאני רואה כשווה לי

אבא מוצלח לילדים שלי, כמישהו שאני בוחרת לחלוק איתו את חיי בצורה ראציונלית, כנראה שבעוד עשר שנים נמצא את עצמנו ביעוץ זוגי

הייתי מעדיפה שתיהיה לו מאהבת צעירה מטומטמת וכוסית

אבל הוא לא כזה

אני כן. איזה זין.

בטח יש לזה איזה הגדרה כלשהי

כשיש הבדל משמעותי בין מי שאת רוצה לחיות איתו לבן מי שבא לך לרכב על הפרצוף שלו ואז לשלוח אותו הביתה, באוטובוס.

בטח זה יושב על איזה בעיה פסיכולוגית שיש לי בגלל שלא היה לי דמות אב,

או בגלל שאני יושבת איפשהו במקום לא מובן בין גבר לאישה

אמנם אני נקבה, אבל אני גם אחלה גבר.

שוב מציינת, אני שיכורה.

כנראה שזה מחשבות של תת מודע שאני לא חושבת במצב פיקח, למרות שאיפשהו אני מודעת לעובדה שהן שם

תודה ליקום שיש לי בלוג שאני יכולה לשפוך אליו את הקיא הרגשי הזה,

אין לי כוח באמת לשמוע מה חושבים על זה, פה אני כותבת, אין תגובה מהמחשב, לא אכפת לו

הוא מכונה.

זהו, בגדול

אני חרמנית, שיכורה ולבד

כי הבן זוג במילואים מצד שני, גם כשהוא כאן, בעיקר בא לי לחבק אותו ופחות לזיין אותו

אולי הלכתי קצת רחוק מידי עם ההפרדה בין סקס לרגש?

טוב, נו, כבר אמרתי שכנראה שנלך לטיפול זוגי בשלב מסוים.

לילה טוב ותודה על הדגים.